24 שעות בלבד אחרי שהופעל לראשונה, מחשב-העל החדש של אוסטרליה, סטוניקס, עיבד נתוני עתק ממערך הרדיו-טלסקופ Australian Square Kilometre Array Pathfinder, או ASKAP – ומצא שארית סופרנובה מהממת ביופייה.
שאריות סופרנובה הן השיירים מפיצוצים אדירים של כוכבים מסיביים. שארית הסופרנובה G261.9+5.5, המרוחקת מאיתנו כ-15,000 שנות אור, התפוצצה כנראה לפני כמיליון שנה – ובתמונה אנו רואים את החומר שהועף מהתפוצצות העוצמתית וממשיך להתפשט בחלל במהירות של אלפי קמ"ש. נחשול החומר המתפשט סוחף עמו גז וכל חומר אחר בנמצא, דוחס ומחמם אותו. הנחשול דוחס גם את השדות המגנטיים של כוכבים שנקרו בדרכו – מה שמאפשר לנו לקלוט את שארית הסופרנובה באמצעות טלסקופי רדיו. למעשה, בתמונה אנו רואים את האלקטרונים הלכודים מהקווים המגנטיים הללו.
את התמונה שלפנינו צילם מערך הרדיו-טלסקופ ASKAP, המורכב מ-36 אנטנות פרבוליות (אנטנות "צלחת"), כל אחת בקוטר 12 מטרים, העובדות יחד באינטרפרומטריה: כלומר, כל הטלסקופים מסתנכרנים ביניהם בהתמקדות על נקודה אחת וכך, מתפקדים כמו טלסקופ אחד שהקוטר שלו הוא המרחק ביניהם. במקרה של ASKAP, שטח איסוף אותות הרדיו מהחלל הוא של 4,000 מטרים מרובעים.
640px-CSIRO_ScienceImage_2161_Close_up_of_a_radio_astronomy_telescope_with_several_more_in_the_background.jpg
ו-ASKAP הוא רק ההתחלה. המערך הוא חלק ממערך עתידי ובינלאומי בשם Square Kilometer Array, או SKA, שיכלול מערכים דומים בדרום אפריקה – ויגיע לשטח איסוף של אותות רדיו מהחלל כמו של צלחת אנטנה בקוטר קילומטר רבוע. כשתושלם בנייתו ב-2027, SKA יהיה טלסקופ הרדיו העוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. אלא שטלסקופים ענקיים מייצרים כמויות ענקיות של מידע. לצורך ההמחשה, נפח המידע שייצר מערך SKA מדי שנה יספיק למלא מיליון לפטופים של 500 ג'יגה-בייט.
לשם כך הושק לאחרונה מחשב-על בשם סטוניקס, על שם Setonix brachyurus – שמה המדעי של יונקת הכיס האוסטרלית החביבה קווקה. סטוניקס מהווה את השלב הראשון בהקמת מערך מחשבי-העל האוסטרליים שינסו להתמודד עם נתוני העתק מ-SKA. בתוך 24 שעות בלבד מהפעלתו הצליח המחשב לעבד סדרה של תצפיות רדיו ב-ASKAP, לשלב מידע ממאות תדרי קרינה אלקטרומגנטית ולייצר את התמונה המפורטת והנהדרת של שארית הסופרנובה.