הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) שיגר ביום שישי (14 ביולי) את משימת צ'אנדריאן 3 לירח. המשימה, שכוללת רובר ונחתת, היא הניסיון השני של מעצמת החלל החדשה להפוך למדינה הרביעית בהיסטוריה שנוחתת נחיתה רכה על הירח, אחרי ברה"מ וארה"ב ב-1966 וסין ב-2013. כזכור, עמותת SpaceIL ניסתה להנחית על הירח את החללית הישראלית בראשית ב-2019 – אך זו התרסקה עקב כשל באחד ממדדי התאוצה של הגשושית.
החללית שוגרה ממרכז החלל סאטיש דאוון שבמדינת אנדרה פרדש שבהודו על גבי המשגר ההודי הבינוני LVM3 M4. למרות השיגור החלק, נראה כי ייתכן שצילינדר מהמשגר נפל בחוף גרין הד שבמערב אוסטרליה. בתקרית לא היו נפגעים, וסוכנות החלל האוסטרלית עוד בודקת את מקור העצם המסתורי.
הראשונה למצוא מים על הירח
הודו נחשבת למעצמת חלל בעיקר בזכות תעשיית החלל המשגשגת שלה, אבל למדינה המאוכלסת בעולם יש גם שאיפות חלל לאומיות גדולות למדי.
ב-2008 הודו שיגרה את משימת הצ'אנדריאן (בסנסקריט: "רכב חלל") 1, שכללה גשושית התרסקות ומקפת. הגשושית התרסקה במכוון בקוטב הדרומי של הירח, והמקפת ניתחה את האבק ממסלול ההקפה – ומצאה את הראיות הישירות הראשונות לקיומם של מי קרח בירח שלנו.
לעומת זאת, הצ'אנדריאן 2 נועדה לנחות נחיתה רכה – אך התרסקה על הירח ב-2019 בשל תקלת תוכנה שהסיטה אותה מהמסלול.
בדומה לקודמתה, גם הצ'אנדריאן 3 כוללת נחתת בשם ויקראם (על שם אבי תוכנית החלל ההודית, ויקראם סאראבהאי) ורובר בשם פראגיאן ("חוכמה"). לפי התוכנית, הנחתת והרובר צפויים לנחות סמוך לקוטב הדרומי של הירח ב-23 באוגוסט. מטרת המשימה היא למפות את הטיפוגרפיה ואת המשאבים באזור הקוטב, וכמובן להדגים את היכולת הטכנולוגית של המערכות השונות, לקראת ניסיון הודי לנחיתה מאוישת על הירח בשנים הקרובות.
מרוץ הירח השני
מדינות רבות, מאיחוד האמירויות ועד טורקיה, מתכוונת להנחית נחתות ורוברים על הירח בשנים הקרובות – במרוץ חדש שזכה לכינוי "מרוץ הירח השני". במקביל למרוץ המדינתי, חברות הזנק פרטיות, וכן עמותות חינוכיות כמו ispace ו-SpaceIL עם בראשית 2, רוצות להוכיח שאפשר להגיע לירח בזול, בקטן ובחכם – ואפילו להרוויח כסף מניצול משאביו.
עם זאת, עיקר המרוץ נערך בין סין לארה"ב – כאשר שתי המעצמות ינסו להנחית בני אדם בקוטב הדרומי של הירח, העשיר במי קרח, במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א ותוכנית צ'אנגה של מינהל החלל הסיני (CNSA). בשלב השני, שצפוי לצאת לפועל בתחילת העשור הבא, המעצמות יחלקו ביניהן את משאבי הירח: ארה"ב תתבסס בחלקו הקרוב של הקוטב הדרומי, וסין בחלקו הרחוק.