שני מצפי הכוכבים המפורסמים בעולם, טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל ג'יימס ווב, צילמו בהצלחה את רגע הפגיעה של ניסוי Double Asteroid Redirection Test, או דארט ("חץ") באסטרואיד דימורפוס. החללית דארט התנגשה באסטרואיד בלילה שבין שני לשלישי (27.9), בשעה 02:14 לשעון ישראל, בניסוי הראשון בהיסטוריה להגנה על כוכב הלכת ארץ מפני אסטרואיד או שביט.
האסטרואיד דידמוס (מיוונית: "תאום") התגלה ב-1996, וב-2003 התגלה כי לאסטרואיד יש ירח קטן בשם דימורפוס ("בעל שתי הצורות", שכן משימת דארט עתידה לשנות את מסלולו), או "דידימון" כפי שהוא מכונה בחיבה. דידימוס הוא אסטרואיד בקוטר 780 מטר ובמסה של 524 מיליון טון. דימורפוס הוא אסטרואיד קטן בהרבה, בקוטר 139 מטר – בערך בגודל הפירמידה הגדולה של גיזה.
דארט לא נועדה להשמיד את דימורפוס אלא לשנות קלות את מסלולו סביב דידמוס. בנאס"א מקווים שהפגיעה האטה את קצב ההקפה ב-1 מ"מ לשנייה, ובסך הכול האריכה את המסלול של דימורפוס בעשר דקות. זה לא נשמע הרבה, אך בסוכנויות החלל האמריקנית והאירופית מקווים ללמוד את השינוי במסלול האסטרואיד, ולחשב את המסה והמהירות הנדרשים למיירט קינטי להסיט אסטרואיד או שביט גדולים יותר, שעלולים בעתיד לסכן את כדור הארץ. האסטרואיד הכפול נבחר שכן הוא מאפשר למדענים למדוד את השינוי המזערי במסלול האסטרואיד – לא על רקע החלל הרחוק אלא ביחס לאסטרואיד הגדול.
ווב והאבל משלבים כוחות
התצפיות של ווב והאבל הן לא רק הוכחת יכולת טכנולוגית של שני הטלסקופים, הן גם יאפשרו למדענים ללמוד עוד על טבעו של דימורפוס, ולהבין כמה חומר נפלט בהתנגשות – ובאיזו מהירות. שילוב הנתונים משני הטלסקופים, המצלמים באורכי גל שונים, יסייעו לקבוע את צורת ומהירות ההתפשטות של ענן האבק, וכן להבין אם הענן מורכב מחלקיקי אבק דקים או מאבנים גדולות – מידע שיהיה שימושי מאוד במקרה של הסטת אסטרואיד ממשי ממסלול פגיעה בכדור הארץ.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב צילם את האסטרואיד דימורפוס באמצעות מצלמת התת-אדום הקרוב (Near-Infrared Camera, או NIRCam) לפני הפגיעה של דארט, ולאחר מכן כמה פעמים במהלך השעות הראשונות שאחרי ההתנגשות. התמונות מווב מראות ליבה הדוקה, שסילוני חומר עפים ממנה כמו תימרות עשן. יצוין כי צוות טלסקופ החלל הצליח לצלם את האסטרואיד, למרות שזה נע על רקע השמיים במהירות הגדולה פי שלושה מהמהירות המקסימלית למעקב של ווב.
ווב מצלם את הפגיעה ואת ענן האבק בתת-אדום.
בחודשים הקרובים ימשיך ווב לעקוב אחר דימורפוס וענן האבק, גם יצלם אותם בטווח האמצע של תת-אדום (במצלמת Mid-Infrared Instrument, או MIRI) וגם יערוך ניתוח ספקטרומטרי לבחינת הרכבם (בספקטרוגרף התת-אדום הקרוב Near-Infrared Spectrograph, או NIRSpec).
ואילו טלסקופ החלל האבל הצליח לצלם את האסטרואיד הקטן לפני הפגיעה – ו-15 דקות בלבד אחריה. מצלמת השדה הרחב של האבל מראה את הפגיעה של דארט באור הנצפה. החומר שעף מהפגיעה נראה בתמונה זו כקרני שמש הקורנות מגוף האסטרואיד. הקרן מצד שמאל של התמונה מראה את נקודת הפגיעה של דארט.
האבל מצלם את הפגיעה ואת ענן האבק באור נצפה.
מדענים עדיין לא בטוחים מדוע סילוני החומר בתמונות של האבל נראים מעוקמים. בנוסף, מניתוח התמונות עולה כי בהירות האסטרואיד שילשה את עצמה לאחר הפגיעה – ולא ברור מדוע בהירות זו נשמרה אפילו שמונה שעות אחריה. האבל יצלם את דימורפוס עשר פעמים נוספות בשלושת השבועות הקרובים במטרה לעקוב אחר התפשטות ענן האבק בחלל.
אבל המבחן האמיתי של משימת דארט יגיע ב-2027, כשאת האסטרואיד דימורפוס תבקר משימת המשך של סוכנות החלל האירופית בשם הֶרָה. הגשושית הרה תערוך מדידות מדויקות בניסיון לכמת את השינוי במסלול, במהירות ונטיית הציר של דימורפוס.
