מבחינות רבות, מאדים הוא כוכב הלכת הדומה ביותר במערכת השמש לכדור הארץ. אבל מרוב דיונים על מושבות במאדים וחיים במאדים, אנחנו שוכחים לפעמים שמאדים הוא עולם אחר – עם תופעות טבע אחרות לחלוטין ומרהיבות לא פחות.
כשהרובר קיוריוסיטי של נאס"א נחת על מאדים ב-2012, הוא הביא איתו עדשה מיוחדת שמאפשרת לצלם את השמש מפני השטח – בדומה למשקפיים המיוחדים שאנו משתמשים בהם כדי להביט בליקוי חמה. העדשה הזאת מאפשרת לקיוריוסיטי לצלם את ליקויי החמה של ירחי מאדים פובוס ודימוס
את התמונות המאלפות הללו צילם קיוריוסיטי ב-26 במרץ, כאשר פובוס חלף בין מאדים לשמש, וב-17 במרץ, כאשר דימוס חלף בין מאדים לשמש. למרות שמאדים מקיף את השמש ממרחק רב יותר מהארץ, כך שהיא נראית קטנה יותר בשמים, ולמרות שהירחים שלו קרובים בהרבה מהירח שלנו, הם גם קטנים מאוד בהשוואה לירח – ולכן לא מדובר בליקוי חמה, אלא רק במעבר (transit) של הירחים על פני הכוכב: קוטרו הממוצע של פובוס, שאינו כדורי, הוא 22 ק"מ, וקוטרו הממוצע של דימוס הוא 23 ק"מ. לשם השוואה, קוטר הירח שלנו הוא 3,474 ק"מ.
המעברים האלה מאפשרים למדענים להבין טוב יותר את מסלולם של הירחים סביב מאדים. למעשה, תצלומים של ליקוי חמה שהעבירו ב-2004 שני רוברים אחרים, אופורטוניטי וספיריט, הוכיחו שמסלולו של דימוס סביב מאדים רחוק למעשה ב-40 ק"מ מהערכות קודמות. והמסלולים האלה משתנים ללא הרף, כתוצאה מכוחות המשיכה המופעלים עליהם ממאדים, מצדק ואפילו אחד מהשני.
אבל עם כל הכבוד למדע, ליקויי חמה מעולם אחר זאת שירה. התמונות של קיוריוסיטי ממחישות לנו איך זה מרגיש לחיות על עולם אחר, עם נופים אחרים, שמים אחרים וכן – גם ליקויי חמה שונים לגמרי.
פורסם: 8.4.19 על ידי עודד כרמלי