חברת ספייס פארמה הישראלית שיגרה לפנות בוקר את המעבדה התשיעית שלה לחלל מאתר השיגור וולופס (Wollops) שבווריג'יניה. המעבדה, אשר שולבה במשימת אספקה של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית ושוגרה על ידי Northrop Grumman, כוללת ארבעה ניסויים מדעיים. הניסויים עתידים להתבצע החודש, החל מיום שישי, ועתידים לנחות חזרה בכדור הארץ ב- 27.8.23. בין הניסויים ייבחנו שתי תרופות מסחריות בחקר הסרטן ואחת נגד מחלת מוח קטלנית.
ספייס פארמה, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, פיתחה בשנים האחרונות מעבדה ממוזערת מדגם 2SPNR השוקלת 3.4 ק"ג. באמצעות מעבדה זו ניתן לבצע ניסויים בזמן אמת בשליטה מרחוק ולחקור יישומים פרמקולוגיים בתנאי חוסר כבידה בחלל החיצון.
אחד הניסויים ששוגרו עשוי לסלול את הדרך לפיתוח תרופות נגד מחלות מוח ניווניות. הניסוי זפריון (ZePrion) יבחן כיצד ניתן למנוע קיפול בלתי תקין של חלבון Prion, קיפול אשר גורם למחלת ניוון מוח קטלנית בשם קרויצפלד-יעקב. מטרת הניסוי היא לזהות מולקולות שעשויות להיקשר לחלבון במצב הביניים של מהלך הקיפול הלא תקין ובכך, למעשה, למנוע אותו.
ערוץ חדש לגילוי מגוון תרופות
מדוע לא לבצע ניסוי הזפריון בכדור הארץ? למה צריך לשלוח מעבדה דווקא לחלל החיצון? התשובה לכך טמונה בתנאי המיקרו-כבידה שבחלל. היכולת לבחון התגבשות בין מולקולות זעירות לבין חלבונים במצב ביניים אינה אפשרית בתנאי כבידה רגילים. יוזמת הניסוי גב' אליס ענן, מייסדת קרן קרויצפלד-יעקב ישראל, יחד עם החוקרים המובילים אותו, פרופ' פייטרו פאצ'יולי מאוניברסיטת מילן-ביקוקה ופרופ' אמיליאנו ביאסיני מאוניברסיטת טרנטו שבאיטליה, תולים תקוות בתנאי מיקרו הכבידה, בהם החומרים שרויים בדחיסות נמוכה ובתהליך התגבשות איטי. במצב זה יהיה אפשר לראשונה לעקוב אחר החלבון ולוודא התאמה של חומרים שעשויים למנוע את קיפולו הבלתי תקין.
מחלת קרויצפלד-יעקב אמנם נדירה יחסית, אולם הצלחת הניסוי עשויה לסייע גם בחקר מחלות ניוון מוח אחרות, כמו אלצהיימר ופרקינסון. זאת מאחר שגם מחלות אלה מאופיינות בחלבונים המתקפלים באופן לא תקין וגורמים למוות של נוירונים במוח. כך שלמעשה היכולת לבחון את האינטראקציה עם חלבון ה-Prion תפתח ערוץ חדש לגילוי מגוון של תרופות.
צפו בשיגור:
"שנת פריצה": הניסוי 35 שמשגרת ספייס פארמה
ניסוי נוסף ששוגר הבוקר ייבחן פיתוח ישראלי חדש לתרופה בשם דוקסיל (Doxil) לטיפול בסרטן השחלות. התרופה ארוזה בתוך ליפוזומים – בועיות שומן זעירות שאמורות להבטיח שהתרופה תשוחרר רק באתר המטרה. בניסוי בחלל החוקרים, פרופ' חזי ברנהולץ ופרופ' שרה אייל, יבדקו את יציבות הליפוזום והתרופה שבתוכו לאורך זמן בתנאי מיקרו-כבידה, כדי לבחון את האפשרות ליצרם בחלל.
לחברת ספייס פארמה זהו השיגור התשיעי לחלל והניסוי ה-35. לדברי מנכ"ל החברה מר יוסי ימין, "שנת 2023 מהווה שנת פריצה ואנו צפויים לראות מבול של טכנולוגיות פארמה מהחלל כאשר לא פחות מ- 3 חברות פארמה מהגדולות בעולם החלו לבחון מחקרית יישומים בחלל החיצון לטובת השבחת תרופות לחולים בכדור הארץ".