הודו ערכה ניסוי מוצלח – שלישי ואחרון – במטוס החלל החדש שלה, פושפאק (Pushpack). בניסוי החדש, והמאתגר במיוחד, מסוק של צבא הודו הפיל את מטוס החלל מגובה 4.5 ק"מ, ובכוונה 500 מטרים מהמסלול. מטוס החלל, שאינו מאויש, השתמש במצנחים כדי לבלום את עצמו ממהירות של 322 קמ"ש ל-104 קמ"ש, הנחית את עצמו אוטונומית והשתמש בבלמים כדי לעצור סופית. מטרת הניסוי הייתה לדמות את התנאים והאתגרים של חזרה לכדור הארץ מהחלל הקרוב.
לנחות בכל שדה תעופה בכדור הארץ – בתוך 90 דקות
מטוס רגיל, כמובן, אינו יכול להמריא לחלל או לנחות ממנו. מטוס חלל הוא למעשה כלי שיכול לצאת מהאטמוספרה באמצעות בוסטר, וגם לעוף באטמוספרה ולנחות על הקרקע כמו מטוס. היתרון הגדול של מטוס החלל הוא היכולת לנחות שוב ושוב, ובעדינות המקלה על צוותים ועל מטען מדעי. הם אפילו עשויים לעשות שימוש במסלולי מטוסים רגילים, כפי שניו זילנד אישרה ב-2021 למטוס החלל האורורה II-MK של חברת החלל דון אירוספייס.
החלום פשוט לטוס לחלל כמו שטסים לחו"ל הוא חלום ישן נושן. ב-1963, ג'וסף ווקר חצה את קו קרמן – הגבול הרשמי של החלל החיצון, בגובה 100 ק"מ מעל פני הים – עם מטוס הניסוי של נאס"א, 15-X. ב-2004, מטוס החלל SpaceShipOne של חברת וירג'ין אטלנטיק חצה את קו קרמן לאחר ששוגר ממסלול רגיל – והפך לטיסה הפרטית המאוישת התת-מסלולית הראשונה לחלל. מטוסי החלל המפורסמים ביותר היו מעבורות החלל קולומביה – צ'לנג'ר, אטלנטיס, דיסקברי ואנדוור – שהיו רב-פעמיות ויחד טסו לחלל 135 פעמים.
מטוס החלל פושפאק הוא חלק מאחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של מעצמת החלל העולה. המטוס, שאורכו 6.5 מטרים, עתיד להיות מורכב על מרקיע HS9, ולמעשה להוות את השלב השני במערכת שיגור בשם RLV. מטוס החלל פושפאק יכול לנחות אופקית כמו מטוס או בלב ים כמו חללית – וזאת באופן אוטונומי לחלוטין, וללא היכרות מוקדמת עם מסלול הנחיתה.
נוסף על מנועים רקטיים, הפושפאק מצויד גם במנוע על-מגח סילוני (סקראמג'ט) "נושם אוויר", יכול להבעיר דלק במהירות על קולית ואף במהירות שגיא (היפר) קולית, המוגדרת כגדולה ממאך 5 (כלומר, פי חמישה ממהירות הקול). ב-2016 שוגר אב-טיפוס של הפושפאק לגובה של 65 ק"מ ונכנס חזרה לאטמוספרה במהירות של מאך 5. תיאורטית, מטוס חלל המצויד במנוע על-מגח סילוני יכול להמריא לחלל ולנחות חזרה בכל נקודה בכדור הארץ בפחות מ-90 דקות.
מה הם עושים שם בחלל? לא ברור
הודו ממש לא לבד במשחק מטוסי החלל. למעשה, ברגעים אלה ממש מקיף את כדור הארץ הבואינג X-37 המסתורי של חיל החלל האמריקאי. זוהי הטיסה המסלולית הרביעית של המטוס השני שנבנה (והשביעית בסך הכול), כאשר הטיסה הקודמת ארכה 908 ימים. הטיסה הנוכחית, ששוגרה בעזרת המרקיע פאלקון הבי של ספייס אקס בדצמבר 2023, נכנסה למסלול אליפטי מאוד: בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ (פריגיאה), ה-X-37B טס בגובה 323 ק"מ מעל גובה פני הים, ואילו בנקודה הרחוקה ביותר (אפיגיאה), ה-X-37B טס בגובה 38,838 ק"מ.
לא ברור מה מטוס החלל האמריקאי עושה שם. שמועות והערכות שונות זו מזו עד מאוד, ונעות מניסויים במנועי חלל חדשניים ועד ריגול אחר תחנת החלל הסינית טיאנגונג. כך או כך, בזמן שהוא בפריגיאה, כלומר בנקודה הקרובה ביותר, המטוס יכול להשתמש באטמוספרה הדקיקה הקיימת בגבהים האלה כדי לשנות את מסלולו – ובכך לחמוק לזמן מה מתצפיות, ובהמשך גם מנשק אנטי-לווייני שאולי יכוון אליו.
גם סין מפתחת מטוס חלל מסתורי. כמו מקבילו האמריקאי, גם ה- CSSHQ הסיני אוטונומי לחלוטין. המטוס המריא לראשונה לחלל ב-2020 ונחת בהצלחה אחרי יומיים, וכעת הוא מקיף את כדור הארץ במשימתו השלישית, שאורכת כבר כ-200 ימים. יצוין כי גם סוכנויות החלל האירופית והיפנית מפתחות מטוסים דומים.
כמובן, למטוסי חלל יש גם שימושים "אזרחיים". חברת סיירה ספייס האמריקאית מפתחת בימים אלה את הדרים צ'ייסר (Dream Chaser), מטוס החלל הפרטי הראשון בהיסטוריה. המטוס הרב-פעמי והאוטונומי מיועד למשימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, וטיסת הבכורה שלו לחלל צפויה להיערך בסוף השנה.
