ב-29 בספטמבר צפויה להשתגר משימת Escape and Plasma Acceleration and Dynamics Explorers, או ESCAPADE, למאדים – ולעשות היסטוריה כפולה: היא תהיה המשימה הראשונה של חברה פרטית לחלל העמוק, רוקט לאב (Rocket Lab), והיא תשוגר בשיגור הבכורה של המרקיע הפרטי החדש של חברת בלו אוריג'ין (Blue Origin).
מה קרה לשדה המגנטי של מאדים?
משימת אסקפייד, במימון נאס"א, נועדה בין השאר להוכיח שאפשר לשגר משימות מדעיות לכוכבי לכת אחרים – במחירים של מהפכת "החלל החדש" ובעשירית ממשימות רגילות של נאס"א. היא מורכבת משתי מקפות זהות, בשם "זהב" ו"כחול", שבנתה חברת רוקט לאב הניו זילנדית-אמריקאית על גבי "פוטון" – מרכב הלוויינים (satellite bus) החדש שלה. במקום לייצר כל לוויין וגשושית מאפס, הפוטון מאפשר התאמה זולה של מכשירים וניסויים על גבי שלדה קיימת, שאותה אפשר לייצר בייצור המוני וזול. הפוטון שוגר לראשונה לחלל ב-2020, וב-2022 שוגר לירח במסגרת משימת CAPSTONE.
"זהב" ו"כחול" יקיפו את מאדים וימדדו את האינטראקציה שבין השדה המגנטי הקלוש של מאדים לרוח השמש. לפי הסברה המקובלת, אחרי שאיבד את המגנטוספרה שלו, חלקיקי השמש הטעונים העיפו לחלל גם את רוב האטמוספרה של מאדים – וכך הוא הפך מעולם חם ורטוב למדבר ציה קפוא.
בלו אוריג'ין עולה על המגרש על הגדולים
לא פחות מעניין מהמטען הוא המרקיע. "זהב" ו"כחול" ימריאו למאדים בשיגור הבכורה של ניו גלן (New Glenn), המרקיע החדש של חברת בלו אוריג'ין, שנקרא על שם האסטרונאוט האמריקאי השני ג'ון גלן. זהו משגר כבד ודו-שלבי, כאשר השלב הראשון שלו ינחת חזרה על אסדה צפה – ובחברה מתכוונים להפוך גם את השלב השני לרב-פעמי.
זוהי קפיצת מדרגה משמעותית לתעשיית החלל בכלל ולבלו אוריג'ין בפרט. נזכיר שעד כה, החברה הוציאה טיסות תת-מסלוליות בלבד במרקיע הקל שלה, הניו שפרד (New Sheperd, על שם האסטרונאוט האמריקאי הראשון ג'ון שפרד). טיסות אלו הטיסו תיירים לקצה החלל, במטרה לחוות כמה דקות של מיקרו-כבידה. כעת, הניו גלן יאפשר לה להטיס תיירים למסלול סביב כדור הארץ, ולהוציא משימות – כנראה בלתי-מאוישות בשלב זה – לחלל העמוק.
הניו גלן הוא מרקיע מרשים בכל קנה מידה. הוא מתנשא לגובה 98 מטרים, והוא מאפשר לשאת מטען בקוטר נדיב של שבעה מטרים – כלומר טלסקופ חלל כמו ג'יימס ווב היה יכול להיכנס למרקיע הזה בלי צורך לקפל את מבנה המראות שלו.
כושר הנשיאה של ניו גלן צפוי להיות 45,000 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך (LEO) – פי שניים ויותר ממרקיעים כבדים חדשים כמו האריאן 6 האירופי והוולקן קנטאור הבי (Vulcan Centaur Heavy) של חברת ULA, אבל עדיין פחות מהפלקון הבי (Falcon Heavy), ופחות מחצי מהסטארשיפ (Starship), של חברת ספייס אקס. התמחות אחרת של הניו גלן תהיה מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי (GTO), שאליו הוא צפוי לשאת 13,000 ק"ג מטען – פי שלושה מהאריאן 6 ובערך כמו הוולקן קנטאור הבי.
פירושו של דבר שהלקוחות העיקריים של הניו גלן, לצד תיירי החלל, יהיו לוויינים גדולים ו"מסורתיים" שצריכים להגיע למסלול גאוסטציונרי – או המון לוויינים קטנים שצריכים להגיע למסלול לווייני נמוך.
כך למשל, בלו אוריג'ין כבר חתמה על הסכמים לשיגור לווייני תקשורת של חברת הלוויין האירופית יוטלסאט (Eutelsat) ושל חברת התקשורת והטלוויזיה היפנית סקיי פרפקט (SKY Perfect JSAT) למסלול גאוסטציונרי – לצד חוזים לחמש טיסות ל-LEO לפריסת מערך הלוויינים של וואן-ווב (OneWeb). כמובן, הניו גלן ישמש גם לפריסת מערך הלוויינים קויפר (Kuiper) של אמזון עצמה – ב-12 טיסות לפחות.
ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל בלו אוריג'ין שהוא גם מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים בעולם, השקיע לפי הערכות 2.5 מיליארד דולר מכיסו כדי לפתח את המרקיע הכבד. חיל החלל של ארה"ב הקצה חצי מיליארד דולר נוספים.
עשירית מהמחיר של משימה רגילה למאדים
השיגור של משימת אסקפייד למאדים הוא חלק מתוכנית Small Innovative Missions for Planetary Exploration, או SIMPLEx, של נאס"א, שמממנת משימות מדעיות קטנות וזולות לכוכבי לכת אחרים. קצת קשה להאמין, אבל משימת אסקפייד – שכאמור כוללת שתי מקפות למאדים – תעלה 79 מיליון דולר, כולל השיגור.
מומחים מציינים שלא פחות ממשימת לחקר מאדים, זוהי משימה לחקר משימות חלל. כלומר, זו משימה שנועדה גם לבדוק אם תעשיית החלל האמריקאית יכולה לשגר משימה מדעית של נאס"א – על כל המכשירים של נאס"א ולפי כל התקנים של נאס"א – בעשירית מהמחיר.