סוכנות החלל האמריקאית הודיעה בחמישי כי הרובר פרסווירנס (Perseverance) מצא סלע במאדים, שייתכן שאירח חיים מיקרוביאליים לפני מיליארדי שנים. למרות הזהירות המתבקשת, מדעני המשימה מסרו שזהו הסלע המסקרן ביותר, והראייה החשובה ביותר לקיומם של חיים אורגניים, שהרובר מצא עד כה בשלוש וחצי שנות פעילותו בכוכב הלכת האדום.
הסלע, שזכה לכינוי "מפלי צ'יאבה", על שם מפלים בגרנד קניון בכדור הארץ, אינו מרשים במיוחד כשלעצמו. הוא בגודל שולחן קטן ובצורת ראש חץ. אלא שלאורכו עוברים פסים לבנים של סידן זרחני, המעידים על כך שמים זרמו בו בעבר, ופסים אדומים, העשויים ככל הנראה מהמטיט – מתחמוצת הברזל שמעניקות למאדים את צבעו.
אלא שבחינה מדוקדקת יותר של הרובר גילתה עשרות כתמים בהירים בעלי שוליים כהים בתוך הפסים, מעין חברבורות המזכירות מאוד מאובנים. הטבעות השחורות הללו מכילות ברזל ופוספט – מזון פוטנציאלי לחיידקים. זאת ועוד, הרובר גילה בסלע תרכובות אורגניות – מולקולות מבוססות-פחמן המהוות את אבני הבניין לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
הסלע – הדוגמית ה-22 שאוסף פרסווירנס – נמצא ב-21 ביולי בקצה הצפוני של עמק נרטבה (Neretva), ערוץ עתיק שרוחבו כ-400 מטרים. את הערוץ חצבו המים השוצפים שעברו בו עד שנשפכו במכתש ג'זרו (Jezero).
"מפלי צ'יאבה הוא הסלע המסקרן, המורכב והחשוב ביותר שנחקר עד כה על ידי פרסווירנס", מסר קן פארלי, מדען המשימה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. "מצד אחד, יש לנו את הזיהוי המשכנע הראשון של חומר אורגני, כתמים צבעוניים ייחודיים המעידים על תגובות כימיות שחיידקים יכולים להשתמש בהן כמקור אנרגיה, והוכחות ברורות לכך שמים – הנחוצים לחיים – עברו פעם דרך הסלע. מצד שני, לא הצלחנו לקבוע בדיוק כיצד נוצר הסלע, ועד כמה סלעים סמוכים עשויים היו לחמם את מפלי צ'יאבה ולתרום למאפיינים הללו".
עדיין "לא האקדח המעשן" לחיים במאדים
"התגלית מעניינת בעיקר כי היא מזכירה לנו תהליכים שאנחנו מכירים מכדור הארץ", מסבירה האסטרוביולוגית ד"ר רעות סורק-אברמוביץ', מייסדת-שותפה של חברת ההזנק סטארסטון. "כאן בכדור הארץ אנחנו מכירים סלעים שמים משחררים בהם חומרים כמו ברזל ופוספט, מה שנותן אנרגיה לתהליכים מיקרוביאליים של חיידקים – שבתורם משחררים קלציט ובונים את הסלע לאורך מאות אלפי שנים. המורפולוגיה כאן אכן דומה, אבל קשה לקבוע שזו באמת עדות לחיים".
לדברי ד"ר סורק-אברמוביץ', יש רק דרך אחת לדעת אם אכן מדובר בתהליכים אורגניים: להביא דוגמית מהסלע חזרה לכדור הארץ.
"בינתיים מדובר בתופעה דומה לתופעות שאנחנו יודעים שהן אורגניות, אבל זה עוד לא האקדח המעשן. האקדח המעשן יהיה לקחת חתיכה, להביא למעבדה בכדור הארץ ומעבר לאנליזה הכימית, הפיזיקלית וכו' – ממש לנסות למצות דנ"א ורנ"א. ויש עוד כמה טריקים. למשל אם יש ספק בכדור הארץ אם תהליך מסוים הוא ביולוגי או לא, בודקים את האיזוטופים. כל צורות החיים בכדור הארץ מעדיפים למשל פחמן 12 על פני פחמן 13. אז אם יש ספק, בודקים את האיזוטופ ואז אפשר לדעת אם המולקולה נוצרה בתהליך מטאבולי או לא. לרובר פשוט אין את היכולות הללו. לכן צריך משימת החזרת דוגמיות".
התשובה: רק בעשור הבא
צוות המשימה מיצה למעשה את כל החיישנים של המעבדה הניידת פרסווירנס כדי לבחון את הסלע, אלא שבינתיים משימת החזרת הדוגמיות של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית נקלעה לקשיים. בשנה שעברה הורה מנהל נאס"א לבחון חלופות בשוק הפרטי לתוכנית המורכבת, שתקציבה התנפח ל-11 מיליארד דולר ולוח הזמנים שלה הלך ונמתח עד 2040 – העשור שבו נאס"א מתכננת להנחית את האסטרונאוטים הראשונים על מאדים, שגם הם מן הסתם יאספו דוגמיות קרקע ובכך עשויים לייתר את המשימה הרובוטית.
לא פחות מדאיגה מבחינת האמריקאים היא האפשרות שהסינים יקדימו אותם: סין עובדת על משימה מצומצמת בהרבה במתכונת משימות צ'נגאה 5 ו-6 בירח, שצפויה לאסוף מעט בצורה כמעט "עיוורת" ולהביאן לכדור הארץ כבר ב-2031. וכמובן, תמיד ישנה האפשרות שספייס אקס תשגר אסטרונאוטים למאדים באופן פרטי, כשהיא מקדימה הן את סין, הן את נאס"א.