סין שיגרה אתמול (שלישי) 18 לוויינים ראשונים ממגה-מערך הלוויינים "אלף מפרשים" (Qianfan), שעתיד לכלול למעלה מ-14,000 לוויינים. המערך נועד לספק אינטרנט מהיר מהחלל בכיסוי גלובלי, ובכך לתת מענה סיני לשירות סטארלינק של ספייס אקס.
הלוויינים שוגרו ב-09:42 (שעון ישראל) ממרכז שיגור הלוויינים טאי-יואן (Taiyuan) שבצפון המדינה, על גבי מרקיע מסוג לונג מארץ' 6. לפי הערכות, עוד השנה ישוגרו שני מקבצים נוספים של קונסטלציית "אלף מפרשים" – מקבץ בן 36 לוויינים ואחד נוסף בן 56. עד סוף 2025 ימנה המערך 648 לוויינים, שיספקו כיסוי אינטרנט אזורי לסין עצמה. כיסוי עולמי ראשוני יושג לאחר הצבתם במסלול לווייני נמוך של 1,296 לוויינים.
מודל הממשלתי-פרטי ייחודי
מאחורי "אלף מפרשים" – שעד לאחרונה נקרא “G60” על שם הכביש המהיר המחבר את שנגחאי לקונמינג –עומדת חברת Shanghai Spacecom Satellite Technology, או SSST. אך כמו רבים מהפרויקטים הלאומיים בסין, התמונה מורכבת בהרבה – ומאחורי החברה הפרטית עומדים גם גורמים ממשלתיים. בפברואר השנה הודיעה החברה החדשה, שנוסדה ב-2021, כי גייסה 6.7 מיליארד יואן – קרוב למיליארד דולר – בסיבוב הגיוס הראשון שלה. בין המשקיעים העיקריים ניתן למנות את הקרן הלאומית של סין לשדרוג ופיתוח הייצור (NMTUF), את זרוע הון הסיכון של הממשל המקומי בשנגחאי ואת זרוע הון הסיכון של האקדמיה הסינית למדעים (CAS).
למעשה, "אלף מפרשים" הוא אפילו לא המגה-מערך הסיני היחיד שנועד לספק אינטרנט מהיר מהחלל. ב-2021 ייסדה סין חברה ממשלתית בשם China Satellite Network Group , או SatNet, על מנת שתנהל את פרויקט "רשת לאומית" (Guowang) השאפתני, העתיד לכלול 12,000 לוויינים. לווייני "רשת לאומית" הראשונים צפויים להמריא גם כן השנה. לא ברור מדוע סין צריכה שני מגה-מערכים לאינטרנט בפס רחב. האם המערכים יתחרו זה בזה? האם אחד ישמש את סין והשני יהיה פתוח מסחרית לכל העולם? לעת עתה, סין אינה מפרסמת פרטים רבים על הפרויקטים.
גם האיחוד האירופי רוצה "עצמאות"
סין אינה לבד. האיחוד האירופי משקיע בימים אלה 6 מיליארד יורו במערך לוויינים בשם IRIS² (קיצור של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite). המערך האירופי – בפיתוח משותף של ענקיות אירופיות כמו תאלס ודויטשה טלקום – נועד לאתגר את ההגמוניה המוחלטת של סטארלינק בשוק האינטרנט הלווייני העולמי ולהבטיח את צורכי התקשורת והביטחון של היבשת, בנפרד מחברות פרטיות כמו ספייס אקס, קויפר ו-OneWeb.
יצוין כי למערכי לוויינים המספקים אינטרנט מהחלל יש חשיבות מכרעת גם בשדה הקרב המודרני, שכן חיילים, ובעיקר כלים לא-מאוישים כמו כטב"מים, זקוקים לאינטרנט כדי לנווט למטרתם. עם פרוץ המלחמה באוקראינה, רוסיה הרסה את תשתית האינטרנט והטלפון במדינה – מה שהקשה על צבא אוקראינה לתפקד. אילון מאסק נעתר אז לבקשת מממשלת אוקראינה לפתוח את סטארלינק במדינה – ואף תרם לה 20,000 מסופי קצה. אולם ב-2022 סירב מאסק לבקשת צבא אוקראינה לפתוח את השירות כדי לתקוף את חצי האי קרים – ובכך סיכל למעשה את המתקפה.
הדוגמה הזאת הבהירה למקבלי החלטות ברחבי העולם שאינטרנט במאה ה-21 הוא צורך חיוני, ושלא ניתן להסתמך על חברות מסחריות או על מדיניות ידידותיות – בדומה לאופן שבו סין, אירופה, רוסיה, הודו ויפן שיגרו בשנים האחרונות מערכות ניווט לווייניות עצמאיות כדי לא להסתמך על ה-GPS האמריקאי.