סוכנות החלל האירופית ESA השיקה אתמול (שלישי) את פרויקט מונלייט (Moonlight), שמטרתו הקמת רשת לוויינים מסביב לירח שיספקו שירותי תקשורת וניווט לבני האדם והרובוטים שצפויים לבקר בו, ובהמשך להתיישב בו. למעלה מ-400 משימות לירח, הן ממשלתיות והן פרטיות, צפויות להשתגר בשני העשורים הבאים – ובאירופה מקווים שהקמת התשתית תעניק להם נתח מהכלכלה הירחית העתידית.
על הכוונת: הקוטב הדרומי
רשת מונלייט, ששמה המלא הוא Moonlight Lunar Communication and Nevigation Services, או LCNS, נועדה לאפשר נחיתות מדויקות, ניווט בשטח ותקשורת חלקה בין הארץ לירח. היא תכלול חמישה לוויינים במסלול סביב הירח – ארבעה המוקדשים לניווט ואחד המוקדש לתקשורת – שיתקשרו חזרה עם שלוש תחנות קרקע שייבנו בכדור הארץ.
הרשת האירופית תתמקד בכיסוי הקוטב הדרומי של הירח, המיוחד משתי סיבות. ראשית, אומנם לא נמצאו על הירח פסגות שלעד נשטפות באור שמש, אבל כן נמצאו נקודות על שפות המכתשים בקוטב הדרומי שזוכות לאור כמעט כל השנה כתוצאה מנטיית זווית הסיבוב הקטנה של הירח. בנקודות אלו אפשר להציב לוחות סולאריים שיספקו חשמל כמעט ללא הפסקה. מנגד, כן נמצאו בקוטב הדרומי "מכתשים של חושך נצחי", שהשמש לעולם אינה פוגעת בתחתיתם. במכתשים אלה מרבצים גדולים מאוד של מי קרח, שיכולים לשמש לשתייה, להפקת חמצן ואפילו להפקת דלק רקטי. מסיבות אלו רוב המשימות צפויות להגיע לקוטב הדרומי, בחלקו הקרוב והרחוק מכדור הארץ, ולכן לווייני סוכנות החלל האירופית ייכנסו למסלולים אלפיטיים מאוד סביב הירח, שיאפשרו שדה ראייה רחב וממושך יחסית של הקוטב.
השלב הראשון בפרויקט יהיה הלונאר פאת'פיינדר (Lunar Pathfinder), לוויין תקשורת שייבנה על ידי סארי סאטלייט טכנולוגי (Surrey Satellite Technogloy) הבריטית. הלוויין צפוי להשתגר ב-2026, לפעול שמונה שנים ולספק שירותי תקשורת וממסר למשימות של סוכנויות החלל האירופית והאמריקאית, וכן להציע שירותים מסחריים למדינות שלישיות ולחברות פרטיות.
האמריקאים, היפנים והאירופים – מול הסינים
מונלייט היא המרכיב האירופי ברשת רחבה יותר בשם לונה-נט (LunaNet), שתכלול גם רשת לווייני תקשורת וניווט אמריקאית בשם Lunar Communication Relay and Navigation System (או LCRNS) ורשת לווייני תקשורת וניווט יפנית בשם Lunar Navigation Satellite System (או LNSS). אף שכל רשת תפעל באופן עצמאי, שלוש סוכנויות החלל הסכימו על סטנדרטיזציה של רשתותיהן כדי לאפשר שיתוף פעולה בעתיד – למשל בתחנת המחקר המאוישת שצפויה לקום במסגרת תוכנית ארטמיס. הניסוי הראשון בלונה-נט, כלומר באינטגרציה בין שלוש הרשתות, צפוי ב-2029.
במקביל למעצמות החלל המערביות, גם סין מתכננת להקים תחנת מחקר בקוטב הדרומי של הירח (אם כי תחנת מחקר זו צפויה להיות רובוטית בתחילה). באפריל השנה שיגרה סין את הלוויין קווקיאו 2 (Queqiao, מילולית: "גשר העקעקים") – לוויין הממסר השני של סין שמקיף את הירח, ומשמש אותה לתקשורת עם משימות בצד הרחוק של הלבנה. בימים אלה מתכננים בסין לבנות רשת של לווייני ניווט ואיכון גלובליים לירח.
פתיחת דלת הירח למדינות קטנות ולסטרטאפים
ככלל, עד היום כל משימה לירח נאלצה לשאת עליה את כל הציוד הנדרש כדי לנווט וכדי לתקשר חזרה עם כדור הארץ. רישות הירח בלווייני ניווט ותקשורת צפוי להוריד משמעותית את "רף הכניסה", וכך לאפשר גם למדינות נוספות וגם לשחקנים חוץ-ממשלתיים להרחיב את מהפכת החלל החדש לירח. מיקור החוץ של מערכות הניווט והתקשורת יאפשר לשגר משימות פשוטות וזולות יותר, ויבטיח אחוזי הצלחה גבוהים יותר.
כך, למשל, אם לגשושית הישראלית בראשית היה מערך ניווט ותקשורת לווייני בירח, המערך היה עוקב אחר מסלולה ולא היה צורך באותם מדי תאוצה וגירוסקופים שכשלו והובילו להתרסקות החללית.
