חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

אירופה מפתחת חללית מטען מסחרית רב-פעמית; סין מפתחת חללית כזאת – שגם תנחת כמטוס

הגידול הצפוי בתחנות חלל מסחריות וממשלתיות בשנים האחרונות מגדיל את שוק המטענים המסחריים

עודד כרמלי
21.11.2024
הדמיית אומן של חללית הניקס. קרדיט: חברת אקספלוריישן
הדמיית אומן של חללית הניקס. קרדיט: חברת אקספלוריישן

 

בעשור הבא צפויות להקיף את כדור הארץ כמה וכמה תחנות חלל פרטיות וממשלתיות, ותחנות אלו יזדקקו לחלליות מטען שיספקו להן מזון, שתייה, דלק וציוד מדעי ואישי – וכמובן יפנו את הזבל שנצבר מאז חללית המטען הקודמת. חברת אקספלוריישן (The Exploration Company) הצרפתית-גרמנית הודיעה אתמול (שני) כי גייסה 160 מיליון דולר לפיתוח חללית מטען מסחרית, שתשמש תחנות חלל מסחריות בעתיד. במקביל, סין החלה לפתח דגם חדשני של חללית מטען – הדומה למעבורת חלל

 

תגיע לתחנת החלל ב-2027

חברת אקספלוריישן נוסדה ב-2021 על ידי יוצאי איירבוס (Airbus) וקבוצת אריאן (Ariane), והיא פועלת בעיקר במינכן ובבורדו. בשנה שעברה גייסה החברה 40 מיליון יורו כדי לפיתוח חללית המטען שלה, הניקס (Nyx) – גיוס ההון הראשוני הגדול בהיסטוריה של תעשיית החלל האירופית. כעת השלימה החברה את סבב הגיוס השני שלה בסך 150 מיליון יורו, כשבין משקיעיה שתי קרנות עושר ריבוניות.

 

בגרסתה המבצעית, חללית הניקס תהיה מסוגלת לשאת עד ארבעה טונות מטען ליעדים במסלול לווייני נמוך (LEO) כמו תחנת החלל הבינלאומית, ולהחזיר עד שלושה טונות מטען מהיעדים הללו לכדור הארץ, כמו פסולת וניסויים מדעיים שהושלמו. מדובר בכמות הגדולה ביותר שחללית מטען יכולה להחזיר. לטענת החברה, הניקס תהיה רב-פעמית לחלוטין, כלומר אותן חלליות יתודלקו ויטוסו שוב ושוב, מה שיאפשר לה להציע מחירים הזולים בחצי מהנהוג היום: בסך הכול משימה של ניקס תעלה כ-150 מיליון דולר, ואפשר יהיה לשגרה מכל מרקיע כבד. חלליות המטען דרגון וסיגנוס יכולות לשאת פחות או יותר אותו מטען,אבל שיגורן עם מטען מלא עולה כיום 182 מיליון דולר ו-339 מיליון דולר בהתאמה.

 

לטענת החברה, היא כבר חתמה על חוזים עתידיים בסך 700 מיליון יורו – מתוכם 90% מחברות פרטיות כמו אקסיום ספייס (Axiom Space) וסטארלאב (Starlab), ו-10% מסוכנויות חלל. במאי השנה זכתה חברת אקספלוריישן באחד משני מענקים (הזוכה השנייה הייתה תאלס אלניה) של סוכנות החלל האירופית בסך 25 מיליון יורו לפיתוח חלליות מטען מסחריות – בדומה לתוכנית שירותי המטען המסחריים של נאס"א, שמימנה בין היתר את פיתוח חללית הדרגון של ספייס אקס.

דגם מוקטן של הניקס שוגר בשיגור הבכורה של המרקיע אריאן 6, אבל מעולם לא חזר לארץ בשל תקלה – כך שהחברה מעולם לא בדקה את יכולת החללית להיכנס מחדש לאטמוספרה. בשנה הבאה תשוגר חללית ניקס גדולה יותר, הפעם ממרקיע פאלקון 9 של ספייס אקס, ותבלה שלוש שעות בחלל לפני שתצנח חזרה לחופי הוואי. החללית תישא 300 ק"ג ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות שיערכו בהדגמה הקצרה.

 

ולבסוף, אם ההדגמה תעבור בשלום ב-2025 – ואם סוכנות החלל האירופית תקבל מהממשלות החברות בה מימון להמשך התוכנית לפיתוח חלליות מטען מסחריות – חללית ניקס מבצעית ובגודל מלא צפויה לשנע מטען לתחנת החלל הבינלאומית ב-2027. 

 

Image
הדמיה של האורביטל ריף של בלו אוריג'ין וסיירה ספייס, עם שתי חלליות סטארליינר של בואינג מרחפות לצידה. קרדיט: אורביטל ריף
הדמיה של האורביטל ריף של בלו אוריג'ין וסיירה ספייס, עם שתי חלליות סטארליינר של בואינג מרחפות לצידה. קרדיט: אורביטל ריף

 

המון תחנות חלל, המון הזדמנויות

במשך עשרים שנה תחנת החלל הבינלאומית הייתה יישוב הקבע היחיד של האנושות מחוץ לכדור הארץ וב-2031 תגיע לסוף דרכה. ב-2021 שיגרה תחנת חלל משל עצמה בשם טיינגונג 3 ("הארמון השמיימי"). כיום מעצמות החלל נושאות את עיניהן לירח בעיקר (יצוין כי בגרסתה הבאה, הניקס תהיה מסוגלת לשאת מטען גם למסלול ירחי) והן מבינות שעתיד תחנות החלל הוא בסקטור המסחרי.

 

 

ב-2011 בחרה סוכנות החלל האמריקאית בחרה בשלוש חברות פרטיות לפיתוח תחנות חלל פרטיות: בלו אוריג'ין (Blue Origin), ננוראקס (Nanoracks) ונורת'ראפ גראמן (Northrup Grumman). במסגרת התוכנית היעדים המסחריים במסלול לווייני נמוך (Commercial LEO Destinations, או CLD), קיבלו החברות מענקי פיתוח ראשוניים בסך 415 מיליון דולר. בנוסף, אקסיום ספייס עתידה להוסיף מודולים לתחנת החלל הבינלאומית – שיתנתקו ממנה ב-2031 וישמשו בסיס לתחנת חלל פרטית חדשה. וגם אירופה, הודו ורוסיה פועלות לבנות תחנות חלל פרטיות, ממשלתיות או שילוב כלשהו של השתיים. 

 

במקביל, סין חשפה שהחלה לבנות חללית מטען חדשנית בשם האולונג ("דרקון"). את החללית מפתח מכון המחקר ופיתוח המטוסים צ'נגדו, שפיתח בעבר מספר מטוסי קרב, בתמיכת סוכנות החלל הסינית למשימות מאוישות (CMSA). חללית ההאולונג נראית כמו דגם מוקטן של מעבורות החלל האמריקאיות, ולמעשה היא דומה יותר למטוסי חלל, כמו ה-X-37B המסתורי. יתרונה הגדול של ההאולונג הוא יכולתה להשתגר באמצעות מרקיע כמו חללית ולנחות על מסלול נחיתה כמו מטוס – והוא צפוי לשמש כ"משאית החומרים" להרחבת תחנת החלל טיינגונג 3.

 

Image
הדמיין אומן של ההאולונג (כשהפאנלים הסולאריים שלה פרושים). קרדיט: מכון המחקר ופיתוח המטוסים צ'נגדו
הדמיין אומן של ההאולונג (כשהפאנלים הסולאריים שלה פרושים). קרדיט: מכון המחקר ופיתוח המטוסים צ'נגדו
תגיות: