היום (שלישי), בשעה 13:53 לשעון ישראל, הגשושית של נאס"א פארקר סולאר פרוב (Parker Solar Probe) עשתה היסטוריה כשתצלול עד כדי 6.2 מיליון ק"מ מפני השטח של השמש. תוך כדי הצלילה הרת הגורל, החללית שברה את שיא כל הזמנים למהירות של חפץ מלאכותי כלשהו, כי בעת היעף כבידת השמש האיצה אותה ל-690,000 קילומטר לשעה – שהם 192 קילומטר לשנייה או 0.064% ממהירות האור.
להגן על אסטרונאוטים, על לוויינים ועל עצמנו
הגשושית היא משימת הדגל של נאס"א בחקר השמש שלנו, והיא נקראה על שם האסטרופיזיקאי יוג'ין פארקר – שהיה הראשון להציע את קיומה של רוח השמש – עוד בחייו. מטרתה העיקרית של המשימה, שעלתה כ-1.5 מיליארד דולר, היא הבנת המנגנונים שעומדים מאחורי התפרצויות סולאריות, או סערות השמש.
ככלל, השמש פולטת חלקיקים טעונים ללא הרף – היא "רוח השמש". השדה המגנטי של כדור הארץ הודף את רוב החלקיקים הללו (ואלה שפוגעים באטמוספרה בקטבים יוצרים את התופעה היפיפייה של זוהר הקוטב), אבל לעיתים – במנגנון שאינו נהיר לנו – נפלטים בבת אחת כמיליארד טונות של חלקיקים כאלה, שיכולים להגיע גם למהירות של 1.6 מיליון קמ"ש, ולהמם את המגנטוספרה של כדור הארץ.
המוטיבציה לחקור את התופעה אינה מדעית בלבד. בשנת 1849 אירעה התפרצות סולארית בשם "אירוע קרינגטון", שהרסה רשתות טלגרף ברחבי צפון אמריקה. בהתחשב בתלות ההולכת וגוברת של האנושות ברשתות חשמל ואלקטרוניקה, האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים מעריכה כי התפרצות דומה תעלה היום כשני טריליון דולר – ותשאיר את כל החוף המזרחי של ארצות הברית בעלטה למשך שנה שלמה.
מטרתה של הפארקר סולאר פרוב היא לחקור את המנגנונים הפנימיים שאוספים ומאיצים את החלקיקים הנפלטים מהקורונה, ובכך לאפשר את פיתוחן של מערכות התראה מוקדמת, שיגנו על החשמל והאינטרנט שלנו – אבל גם על גופם של האסטרונאוטים והלוויינים שלנו מסביב לכדור הארץ, בירח או במאדים.
לשם כך החללית, שגודלה כמכונית קטנה, שוגרה ב-2018 כדי שתגיע קרוב ככל האפשר לשמש בזמן הסולאר מקסימום – תקופה של פעילות שיא במחזור בן ה-11 שנים של השמש, שבאה לידי ביטוי בריבוי כתמי שמש: אזורים קרים יותר ופעילים מאוד מבחינה מגנטית, הקשורים במנגנונים שאינם נהירים לנו להתפרצויות סולאריות. ב-15.10 השנה הודיעה נאס"א כי השמש נכנסה לשיא פעילותה במחזור הסולארי 25, כך שיש לגשושית לא מעט כתמי שמש לחקור בימים אלה.
האם החללית תשרוד את המסע?
ב-2021 נכנסה הגשושית לראשונה לעטרה החיצונית (הקורונה) של השמש, ומאז היא משתמשת בכוח הכבידה של נוגה כדי להאט את תאוצתה ו"ליפול" קרוב יותר ויותר לפני השמש. במהלך 21 ההקפות שלה סביב השמש, הפארקר סולאר פרוב שברה שוב ושוב את שיאי המרחק לשמש והמהירות – אבל היום היא שברה את כל השיאים אחת ולתמיד, כשהתקרבה עד כדי 6.2 מיליון ק"מ מהשמש.
הגשושית האמיצה משוריינת במיוחד. היא נבנתה כך שתעמוד בקרינת שמש של עד 650 קילוואט למטר רבוע, פי 475 מהקרינה שאסטרונאוטים חווים במסלול סביב כדור הארץ, ובטמפרטורה של עד 1,370 מעלות צלזיוס. למעשה, הקרינה העוצמתית של השמש משבשת את הקשר של החללית עם מרכז הבקרה בארץ, ובזמן הצלילה התהומית שלה למדענים לא היה כל אות חיים ממנה.
רק ביום שישי נדע עם הפארקר סולאר פרוב שרדה את המסע, ורק בשבוע הבא יתחילו להתקבל נתונים. בין היתר, קברניטי המשימה מעוניינים לשמור על דממת אלחוט בזמן הקירבה המרבית, כדי שהנתונים שייאספו על הפעילות האלקטרומגנטית בתוך האטמוספרה של השמש יהיו טהורים ככל האפשר, ללא כל התערבות אנושית.
זאת ועוד, במרכז הבקרה מתפללים לא לנס – אלא לפיצוץ הרה אסון. מתנת חג המולד המושלמת מבחינתם תהיה התפרצות סולארית אדירה בזמן ובמקום הצלילה של הגשושית, שתשפוך אור בוהק על מחזור החיים של הכוכב המרתק והמסתורי שלנו, ועל הכוכבים ביקום כולו.
