פאנל הבטיחות של נאס"א (Aerospace Safety Advisory Panel, או ASAP) הביע ביום חמישי (17 באפריל) "דאגה עמוקה" לגבי בטיחותה של תחנת החלל הבינלאומית. במהלך מפגש פתוח עם הציבור, הצוות ציין מספר בעיות ארוכות-טווח שטרם נפתרו, וכן בעיות תקציביות שעלולות לסכן את האסטרונאוטים שעל סיפונה עד לפירוק וריסוק התחנה ב-2030.
דליפת אוויר מסתורית
תחנת החלל הבינלאומית היא התיישבות הקבע הוותיקה ביותר של האנושות בחלל – והמבנה היקר ביותר שנבנה אי פעם. המודול הראשון שמרכיב אותה שוגר ב-1998, והיא מאוישת בקביעות מאז שנת 2000. חמש סוכנויות חלל – האמריקאית, הרוסית, האירופית, הקנדית והיפנית – השקיעו במעבדה הגדולה והחשובה ביותר למיקרו-כבידה למעלה מ-150 מיליארד דולר, ועד כה ביקרו בה 285 אסטרונאוטים מ-23 מדינות.
אלא שתחנת החלל מתיישנת, ופירושו של דבר שיותר ויותר כסף ושעות יקרות מזמנם של האסטרונאוטים מוקדש לתיקונים ולהחלפת ציוד מיושן. אחרי שהאריכו את משימתה מספר פעמים, ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה ויפן הכריזו כי התחנה תרוסק בשנת 2030. ואילו סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס הודיעה כי תאריך את פעילות התחנה לפחות עד 2028.
אלא שחמש השנים שנותרו עד לפירוק וריסוק התחנה הן התקופה המסוכנת ביותר. "תחנת החלל הבינלאומית נכנסת לתקופה המסוכנת ביותר בקיומה", אמר חבר הצוות ריץ' ויליאמס.
הסכנה העיקרית הנשקפת לתחנה היא דליפת האוויר המסתורית במודול הרוסי זבזדה (Zvezda). הדליפה, שהתגלתה לראשונה ב-2019, הלכה והתעצמה – ובשנה שעברה איבדה התחנה 1.7 ק"ג אוויר ביום דרך בקעים זעירים במודול, ולאחר עבודות איטום האסטרונאוטים הצליחו לצמצם את הדליפה ל-1.1 ק"ג ביום. נאס"א וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס לא מסכימים על סיבת הדליפה או על חומרתה. בינתיים, וכדי למנוע סכנה של אובדן לחץ בתחנה כולה, המודול נסגר כל אימת שהוא לא בשימוש. יצוין כי הזבזדה, ששוגר ב-2000, משמש מעגן לחלליות מסוג פרוגרס (Progress) וסויוז (Soyuz), וכן לצורכי מגורים לשותפים הרוסים. בנוסף, הוא מייצר חמצן לתחנה ושומר על גובה התחנה באמצעות מבערים.
נציגים מנאס"א ומרוסקוסמוס ייפגשו בקרוב במוסקבה בניסיון מחודש לצמצם את הסכנה הנשקפת מהדליפה. בינתיים, ציין צוות ASAP, הוחלט לצמצם את זמן הדחיסה מחדש של לחץ האוויר לאחר פתיחת הזבזדה, כדי למנוע בזבוז של אוויר במקרה של דליפה מסיבית פתאומית.
שיבושים באספקה וקיצוצים בתקציב
בעיה אחרת שה-ISS מתמודדת איתה היא עיכובים באספקה. טיסת הבכורה של מטוס החלל החדש דרים צ'ייסר (Dream Chaser) של חברת סיירה ספייס (Sierra Space) היה אמור לעגון בתחנה במאי, אך נדחתה לסוף הקיץ. ואילו משימת האספקה השגרתית NG-22 של נורת'רופ גראמן (Northrop Grumman), שהייתה עתידה להשתגר ביוני, נדחתה למועד לא ידוע אחרי שחללית הסיגנוס (Cygnus) ניזוקה במהלך שינוע אחד החלקים על הקרקע. ספציפית, התחנה סובלת ממחסור בחלקי חילוף למערכות החיים.
נוסף לשלום האסטרונאוטים, בנאס"א חוששים ממצב של פינוי חירום ואובדן יכולת הבקרה והשליטה בתחנת החלל הבינלאומית, למשל במקרה של אובדן הזבזדה. התחנה היא מבנה עצום: אורכה 109 מטר – כמגרש פוטבול – ובלי החלליות שעוגנות בה היא שוקלת למעלה מ-400 טונות. אפילו כשהיא תישרף באטמוספרה, אין ספק שחלקים רבים וכבדים יפגעו בקרקע במהירויות של כ-28,000 קמ"ש, וללא ניתוב מראש, עלולים לגרום לנזקים כבדים בנפש וברכוש.
בשנה שעברה הודיעה נאס"א כי בחרה בחברת ספייס אקס כדי לפתח ולספק רכב חלל (שיהיה נגזרת של הדרגון) שירסק בבטחה את החלק האמריקאי של תחנת החלל ב"בית הקברות לחלליות" שבאוקיינוס השקט. לצורך כך תשלם נאס"א לספייס עד 843 מיליון דולר, לא כולל עלות המרקיע שישגר את רכב החלל לתחנה – ובסך הכול כמיליארד דולר.
מעל כל אלה מרחפת שאלת התקציב. ממשלת טראמפ מתכוון לקצץ 20% מתקציב נאס"א ולהפחיתו מ-25 מיליארד דולר ל-20 מיליארד דולר. בשנה שעברה, נאס"א הקצתה 993 מיליון דולר לפעילות התחנה ו-1.63 מיליארד דולר למשימות מאוישות ואספקה. אפילו אם תקציב תחנת החלל הבינלאומית לא ייפגע אנושות בקיצוצים הצפויים, ב-ASAP חוששים שמיליארד הדולר שהובטחו לספייס אקס בתמורה להפלת החלק האמריקאי – יבואו על חשבון הפעילות השוטפת.
המעבר מתחנת החלל – לתחנות הפרטיות
זאת ועוד, לא ברור מניין צפוי להגיע תקציב תוכנית היעדים המסחריים במסלול לווייני נמוך (Commercial LEO Destinations, או CLD), שבמסגרתו קיבלו חברות פרטיות מענקי פיתוח מנאס"א בסך של כחצי מיליארד דולר לפתח תחנות חלל פרטיות – שיחליפו את תחנת החלל הבינלאומית.
שלוש תחנות חלל מסחריות מפותחות היום במסגרת התוכנית. את אורביטל ריף (Orbital Reef) מפתחות בלו אוריג'ין (Blue Origin) בואינג, סיירה ספייס ורדווייר (Redwire), בעוד שאת סטארלאב (Starlab) מפתחות וויאג'ר ספייס (Voyager Space), איירבוס, מיצובישי ו-MDA ספייס. התחנה השלישית היא תחנת החלל של אקסיום ספייס (Axiom Space). בחברה זו בחרו בדרך אחרת: לשגר מודולים שיתחברו לתחנת החלל הבינלאומית החל מ-2027, ואחר כך יתנתקו מהתחנה ב-2030 ויהפכו לתחנה עצמאית. הבעיה עם שיטת ה"לגו" הזאת כמובן היא שבינתיים המודולים שיתווספו לתחנה מכבידים עליה עוד יותר, והופכים אותה למסוכנת יותר במקרה של פינוי חירום וכניסה בלתי-מבוקרת לאטמוספרה.
