נחיתת המעבורת סויוז אתמול (ד') בקזחסטן הביא לסיומו את הניסוי הארוך ביותר שנערך על שהות בני אדם בחלל, כאשר שניים מהאסטרונאוטים ששבו לכדור הארץ שהו קרוב לשנה בחלל.
סקוט קלי מארה"ב ומיכאיל קורנייקו מרוסיה, שהו במשך 340 ימים בתחנת החלל הבינלאומית במטרה לבדוק את ההשפעות על גוף האדם כחלק מההכנות של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) לשיגור אסטרונאוטים למאדים. במקביל נערך מחקר על מרק קלי, אחיו התאום של סקוט ואסטרונאוט לשעבר בעצמו, על מנת להבין לעומק את ההבדלים בין המצב הגופני של השניים.
במהלך השנה בתחנת החלל ערכו שני האסטרונאוטים יותר מ- 400 ניסויים שכללו בדיקות של השפעת השהיה בחלל על גוף האדם. בנוסף למחקרים הפיזיולוגיים ערכו האסטרונאוטים תצפיות שונות על כדור הארץ, בדקו באמצעות מכשור חדש את ה"חומר האפל" של היקום, וערכו הדגמות למערכות עתידיות הכוללות תקשורת בין חלליות. הם הספיקו גם לערוך הליכות חלל, להכין את תחנת החלל לקליטת מעבורות מסחריות ובין לבין גם מצאו זמן לצלם תמונות מדהימות של כדור הארץ מכל זווית אפשרית.
ד"ר ערן שנקר, מנהל המרכז למחקר רפואת תעופה וחלל במכון פישר וחוקר ראשי בניסויים הביולוגיים הישראלים על מעבורות החלל של נאס"א, מסביר את חשיבות המחקר: "אסטרונאוטים צעירים ובריאים יכולים להפסיד 1% ממסת תאי העצם שלהם בכל חודש בחלל, שיעור דומה למה שנשים מבוגרות מעל גיל 50 מפסידות בשנה שלמה".
במשימת מעבורת החלל קולומביה, בה נספה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון, נערך ניסוי נוסף בתאי עצם, הפעם על בסיס תאי גזע ובמטרה לבחון השפעת תרופות על אובדן תאי העצם. באורח פלא, מתקן הניסוי שרד את האסון, אך לא היה ניתן להשתמש בתוצאות בצורה וודאית. בטיסה האחרונה של מעבורת החלל אטלנטיס ב-2011, נערך ניסוי משותף לסוכנות החלל הישראלית. כל הניסויים הללו תרמו חלק להבנת התהליכים של אובדן העצם, ויתרמו חלק בהבנת התהליכים שעברו על האסטרונאוטים שחזרו עתה.