הגשושית אקסו מארס (ExoMars) בדרכה למאדים על מנת לפתור כמה מהתעלומות המסקרנות ביותר במערכת השמש ובעיקר, חיפוש עדויות לחיים על פני הכוכב האדום. הגשושית הינה פרי שיתוף פעולה בין סכנויות החלל של אירופה (ESA) ורוסיה (Roscosmos), אך גם לישראל יש תרומה למשימה, שכן הגשושית מצויידת במכלי דלק תוצרת חברת רפאל.
מדובר בשלב ראשון מתוך שניים, הכולל שיגור גשושית מחקר וגוף ניסוי לנחיתה. הגשושית תחקור, בין השאר, כמה מתעלומות הקשורות לאטמוספירה של כוכב הלכת, אשר עשויות להעיד על פעילות גיאולוגית במאדים ויתכן שאף ביולוגית. בשלב השני ב-2018, מתוכנן שיגור של מעבדה נייחת ורכב מחקר המיועדים לנחיתה על הקרקע.
הנה חמישה דברים שכדאי לדעת על המשימה המרתקת הזו:
מתי אקסו מארס צפויה להגיע למאדים?
שיגור השלב הראשון עבר בהצלחה, והגשושית צפויה להגיע למאדים באוקטובר 2016. היא צפיה להתחיל לשדר נתונים מדעיים לקראת דצמבר 2016.
למה דווקא סימני חיים במאדים?
מחקרים הראו כי לפני 3.5 מיליארד שנים, היו עדויות לתנאים כמו מים במאדים וטמפרטורות מתאימות להתפתחות צורות חיים בסיסיות. מטרת המשימה, בין השאר, היא למצוא סימנים אם אכן התפתחו בעבר חיים בשלב מסוים.
מה הגשושית צפויה לחקור?
הגשושית תנסה לאתר סימנים של מתאן וגזים אחרים באטמוספירה של מאדים, ובמיקומים גיאוגרפיים שונים. גזים כאלה עשויים להעיד על תהליכים ביולוגיים שהתרחשו על הכוכב בעבר.
מה יקרה לגשושית ולגוף הנחיתה כשיגיעו לכוכב?
הגשושית וגוף הנחיתה ייפרדו שלושה ימים לפני ההגעה לכוכב. גוף הנחיתה ימשיך בטיסה במהירות של 21,000 קמ"ש, ומספר שעות לפני הכניסה לאטמוספירה הוא יאט למהירות של 1,025 קמ"ש "בלבד", יפתח את המצנח שלו וימשיך ליפול עד לנחיתה רכה על הקרקע. לאחר הנחיתה הוא ימשיך לשדר נתונים לגשושית במשך מספר ימים כדי לדווח על נחיתה מוצלחת ואז יפסיק לפעול לאחר שיתרוקנו סוללותיו.
במקביל, הגשושית תכנס למסלול הקפה סביב כוכב הלכת ובאמצעות חיישנים מתקדמים תאתר את הסימנים לגזים השונים.
מהי התרומה הישראלית למשימה?
המערכת הישראלית תיכנס לפעולה עם הבלימה הסופית לנחיתה. לצורך בלימה מבוקרת הנחתת תעשה שימוש ברקטות המחוברות לשלושה מכלי הדלק שפיתחה רפאל ואשר יוצרו במתחם רפאל בקריות.
ExoMars_2016_liftoff_node_full_image_2.jpg
