האם מאדים דומה לכדור-הארץ אפילו יותר משחשבנו?

מדענים המחפשים אחר חיים מחוץ לכדור-הארץ ניצבים בפני בעיה יסודית: היכן עליהם למקד את מאמציהם? לפי הגישה הרווחת, החיים כפי שאנו מכירים אותם הם החיים על פני כדור-הארץ ולכן עלינו לחפש חיים באותם ירחים וכוכבי לכת שבהם שוררים תנאים הדומים לכדור-הארץ. תנאים אלה עשויים לכלול בין היתר קרקע סלעית, מים נוזליים, אטמוספירה עם הרכב גזים מסוים ושדה מגנטי. אבל האם הגישה הזאת אינה משקפת הטיה של מי שמכירים רק את עצמם ואת סביבתם הקרובה? אולי. בינתיים נראה שאין חלופה טובה יותר, אבל מי יודע – אולי ביום מן הימים יימצאו חיים מבוססי מתאן בירחו של שבתאי, טיטאן.

 

לעת עתה, כוכב הלכת מאדים נחשב מזה שנים רבות מועמד מבטיח למקום שבו התפתחו חיים, בשל הערכות הרווחות בקרב חוקרים לפיהם כוכב הלכת היה בעברו דומה יותר לכדור-הארץ שלנו: הוא כנראה היה חם יותר, בעל שדה מגנטי שהגן על כוכב הלכת, בעל אטמוספירה צפופה יותר, עם מים נוזליים שכיסו פני שטח נרחבים. 

ממצאים חדשים המגיעים מרכב החלל קיוריוסטי במאדים מצביעים על כך שכוכב הלכת האדום היה בעברו דומה לכדור-הארץ יותר משמדענים העריכו עד כה. לפי ממצאים אלה, ריכוז החמצן באטמוספירה של כוכב הלכת היה ככל הנראה גבוה יותר מריכוזו כיום. 

 

 

 

קיוריוסיטי נחת על פני כוכב הלכת האדום באוגוסט 2012. מאז הוא חוקר את אזור המכתש גייל וההר שארפ שבמרכזו, כשהוא ממלא את הציפיות הרבות שנתלו בו: רכב החלל גילה עדויות לזרימת מים נוזליים באורח עונתי כיום, כמו גם סימנים לקיומם של אגמים עתיקים במכתש, מלפני יותר משלושה מיליארד שנה.

 

הממצאים החדשים של קיוריוסיטי התגלו באמצעות מכשיר הלייזר שעל פני רכב החלל, שחשף כמות גבוהה של החומר מנגן אוקסיד (manganese oxides). ״הדרכים היחידות שאנו מכירים ליצירת חומרי המנגן על פני כדור-הארץ הן חמצן אטמוספרי או מיקרובים״, אומרת החוקרת נינה לנזה מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס בניו מקסיקו. האפשרות שמיקרובים יצרו את ריכוזי החמצן הגבוהים לא נראית סבירה בשלב זה, זאת לעומת ההערכה שריכוזי החמצן באטמוספירה היו גבוהים יותר. לדברי לנזה, החומרים שהתגלו במינרלים לא היו יכולים להיווצר בלי מים נוזליים ותנאים מחמצנים. מדענים יודעים זאת לפי מחקרים שנעשו כאן על פני כדור-הארץ: חומרי המנגן התחילו להופיע בריכוזים גבוהים בכוכב הלכת שלנו בתקופה שבה ריכוז החמצן באטמוספירה עלה באופן משמעותי. 

 

בזמן שקיוריוסטי חושף עדויות מרתקות מעברו של כוכב הלכת האדום, בנאס״א בוחנים את האפשרות שבהמשך מסלולו במעלה ההר שארפ, הוא יתקרב לאתרים שבהם נמצאו סימנים של זרימת מים. זהו עניין לא פשוט כלל, שכן המדענים מחויבים למנוע מצב שבו מיקרואורגניזמים שאולי נישאו על פני רכב החלל כל הדרך מכדור-הארץ "יזהמו" את המים הנוזליים במאדים. בנאס״א אומרים שמרחק של קילומטרים בודדים מהמים אינו מהווה בעיה. אבל מה באשר למרחקים קטנים יותר? זאת עדיין שאלה פתוחה.