לאחר מסע בן עשר שנים אל השביט ועוד שנתיים סביבו במרחק של 850 מיליון ק"מ מהשמש, ביום שישי הזה, 30 בספטמבר 2016, החללית רוזטה מתוכננת להתרסק על השביט צ'וריומוב-גרסימנקו. לקראת ההתרסקות יופעלו כל המכשירים לקבלת תוצאות ברזולוציה מקסימלית.
השביט המקיף את השמש כל 6.44 שנים מתרחק בשלב זה מהשמש לכיוון צדק. ככל שהוא מתרחק, הפנלים הסולריים של רוזטה יספקו פחות ופחות מהאנרגיה הדרושה להפעלת מכשירי המדידה. זהו למעשה השיקול המכריע לתזמון תום המשימה. ההתקרבות לקראת ההתרסקות כבר החלה וכל הזמן מתקבלות תמונות ברזולוציה יותר גבוהה והחוקרים מקווים להגיע לצילומים בקרבה מקסימאלית של עד מספר מטרים, וזאת במטרה לצלם בתוך המכתשים שנוצרו על פני השטח כתוצאה מתהליכי שיחרור סילוני גזים ואבק.
פרוייקט החללית רוזטה והנחתת פילאי הינו הפרוייקט המורכב ביותר למחקר שביטים, תוכנית דגל של סוכנות האירופית, ESA, ואחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בהיסטוריה של חקר החלל בכלל. לאחר שצלחה מרחקים אדירים בדרך לגוף שמימי קטן יחסית, חוקרים מרחבי העולם עיבדו את תוצאות המדידות שהתקבלו.
גם במעבדת שביטים בחוג למדעי כדור הארץ ברשות פרופ' עקיבא בר-נון וצוות החוקרות ד"ר דיאנה לאופר ודוקטורנטית עדי ניניו גרינברג מתבצע מחקר לפי התוצאות שהתקבלו עד כה במעבדת סימולצית קרח שביטים. פרופ' עקיבא בר-נון נמנה עם מתכנני המשימה והוא חלק מצוות המחקר (PI) וחבר בקבוצה של אוניברסיטת ברן בשווייץ לבדיקת הרכב הגזים המשתחררים מהשביט. בר-נון עוסק מזה 30 שנה במחקר שביטים ובשנים האחרונות, מאז 2011, מקבל מחקרם סיוע מסוכנות החלל הישראלית.
סוכנות החלל האירופית תשדר את אירוע ההתרסקות של רוזטה בשידור חי. היום (חמישי), בשעה 23:50 שעון ישראל, החללית תפנה ממסלולה ישירות אל כוכב השביט, ממרחק 19 ק"מ. היא תגיע אליו מחר (שישי, 30.9.16) בשעה 13:40.
upclose_roseta.jpg
שביטים כמפתח לחקר מערכת השמש
רוזטה שוגרה ב- 2004 ולאחר עשר שנים הגיעה לכוכב השביט צ'ריומוב-גרסימנקו ונכנסה למסלול סביבו. ב- 12 בנובמבר 2014 נרשם הישג נוסף, כאשר הנחתת פילאה ניתקה מחללית האם ועגנה על פני השטח של השביט. למרבה הצער, פילאי נחתה על צידה במקום אפל, בלי יכולת להיטען באמצעות אנרגיה סולרית, אך עדיין הצליחה לערוך מדידות ולשדרן לכדור הארץ במשך 57 שעות. ב- 5 בספטמבר השנה, הצליחו החוקרים לזהות את הנחתת על פני השטח הגבשושי של השביט.
כוכבי שביט מכילים חומרים שנשמרו מאז היווצרות מערכת השמש ולכן המדידות של משימת הרוזטה תורמות להבנת התהליכים שהביאו את המים, חומרים אורגניים וגזים לכדור הארץ.
במהלך השנתיים בה החללית רוזטה עקבה אחרי השביט התבצעו למעלה מ- 1.7 מיליון מדידות, בהן זוהו 34 מולקולות חדשות בהרכב השביט. כוכב השביט התגלה כאזור מרתק, שופע ממצאים וכר פורה למחקר. בין היתר, התגלו בו דיונות משונות, סילוני מים הניתזים מפני השטח הנקבובי, הקשה והקר וכן תרכובות אורגניות ובעיקר חומצה אמינית גליצין, הנמצאת בחלבונים וזרחן, יסוד הנמצא בדנ"א. כמו כן, התגלו לראשונה גזים אצילים ארגון, קריפטון וקסנון, יחד עם חנקן וחמצן המעידים על היווצרות השביט בטמפרטורה נמוכה של כ K 30, כפי שנמדד גם במעבדת השביטים ברשות פרופ' בר-נון.