הכוכבים לא דולקים, לא על אש קטנה ולא על אש גדולה. כוכבים, כלומר שמשות כולל השמש שלנו, אינם בוערים ואינם נשרפים בשום אש.
רגע אחד, מה זאת אומרת "השמש לא בוערת"? זה נשמע כמעט כמו להגיד שהים לא רטוב… אם השמש לא בוערת, ממה נוצרות כל הלהבות הענקיות המוכרות לנו מתצלומי השמש המפורסמים? ומה עם פני השטח עצמם, שנראים כמו מיליון מדורות?! והכי חשוב: כיצד היא מפיצה אור?
ובכן, פני השמש אכן חמים מאוד, עם טמפרטורה של כ- 5,500 מעלות, אבל זה לא נובע כתוצאה מאש. על מנת לייצר אש, אנחנו זקוקים לשלושה תנאים: חומר בעירה, חום (כלומר אנרגיה) וחמצן. אז גפרור, למשל, נדלק משום שכל שלושת התנאים האלה מתקיימים: יש לנו עץ וזרחן, המשמשים כחומר בעירה; יש חום ראשוני, שנוצר כתוצאה מחיכוך הזרחן; ויש חמצן, כמובן, המצוי כבר באוויר. בלי אחד מאלה, לא יכולה להיווצר אש.
אבל בחלל החיצון אין חמצן ואין כמעט חום, אז מה גורם לשמש להפיץ כל כך הרבה אור?
בשמש אין כלל שריפה והחומר שאתם רואים בתמונה הוא פלזמה. למעשה, השמש מאירה בעקבות תהליך שנקרא "היתוך גרעיני" רצף של אינספור פיצוצים. השאלה המעניינת הוא, מה בדיוק גורם לאותם פיצוצים?
התשובה קשורה בסיפור על שני אטומים, שכל חייהם דחו זה את זה, ממש לא סבלו אחד את השני עד כדי כך שאפילו להתקרב הם לא היו מסוגלים. עד שברגע אחד- הם התאהבו והתחברו.
איך זה קרה? עם הרבה חום וקצת מזל...