בימים האחרונים כולנו, על גבי ספינת החלל העצומה הידועה בשם כדור הארץ, נעים בתוך שובל האבק שהשאיר אחריו כוכב השביט טמפל-טאטל. חלקיקי האבק, שגודלם הממוצע הוא כגודל גרגר חול, נשאבים בכוח הכבידה לכדור הארץ, וחודרים לאטמוספירה במהירות אדירה. הם מתלהטים וקורנים, ומייננים לאורך מסלולם את אטומי האטמוספירה, אשר בעקבות זאת, פולטים גם הם אור כחלחל ובהיר. במופע זיקוקים מרהיב, מסיימים החלקיקים את עצם קיומם ומתכלים. יתכן כי כבר בליל אמש או בלילה שלפניו הבחנתם פה ושם בהבזק של "כוכב נופל" שפילח את שמי הלילה. אולם, זו הייתה רק ההקדמה לשיאו של מטר הליאונידים, שיתרחש הלילה, כשכדור הארץ יכנס לאזור הצפוף ביותר של שובל האבק.
סופת מטאורים שהולכת ונחלשת
המטאורים של נובמבר, הליאונידים, נקראים כך, כיוון שנקודת המוצא (radiant) שלהם נמצאת בקבוצת הכוכבים אריה, Leo בלועזית. אולם מקורם בפועל, כאמור, הוא שרידיו המאובקים של השביט המחזורי P55 טמפל-טאטל, החולף אחת ל-33 שנה בלבד דרך מערכת השמש הפנימית. בזכות מחזורו הקצר יחסית, שובל-האבק מתחדש לעתים קרובות, כך שאם כדור-הארץ חולף דרכו בשנים שמיד לאחר מעבר השביט, מתקבל מטר מרשים ביותר, המכונה גם "סופת מטאורים". בשנים כאלו נוכל להבחין בשמים באלפי מטאורים בשעה. סופת מטאורים שכזו מוזכרת כבר במקורות היסטוריים של אסטרונומים מארצות ערב בשנת 902 לספירה, שנה שאף זכתה לכינוי "השנה של הכוכבים". בשנת 1833 גרמה סופת הליאונידים לבהלה בקרב תושבי החוף המזרחי של ארה"ב. מיד לאחר מופע הזיקוקים הקוסמי, החלו לצוץ בארה"ב תנועות תחיה דתיות.
סערה יוצאת דופן בעוצמתה, התרחשה בשנת 1966, כאשר צופים במערב ארה"ב דיווחו על כ 144 אלף הבזקי מטאורים לשעה. המראה המרהיב של השמים, שהבליחו ללא הרף בפסים הכחלחלים, נתנה השראה לאפקט הידוע של "מנוע על-חלל" בסדרה מסע בין כוכבים.
אבל אם תצפו הערב למראות מעין אלו צפוי לכם מפח נפש רציני. טמפל טאטל חלף ליד השמש בפעם האחרונה בשנת 1998, כך שהמטר הערב יהיה בינוני בעושרו והקצב התיאורטי הצפוי בשיא המטר הוא כ 15 מטאורים בשעה בלבד ואולי קצת יותר. שני המעברים הקרובים של טמפל-טאטל ליד השמש, בשנת 2032 ו-2065 אמנם יניבו פעילות מטאורים מוגברת במקצת, אך גם נראה שלא יחוללו סופות מטאורים דרמטיות. הורס המסיבות התורן הוא לא פחות ולא יותר מאשר כוכב הלכת צדק, אשר כוח-הכבידה שלו צפוי להטות את השביט מעט ממסלולו. לפי החישובים הסופה הבאה תהיה רק בשנת 2099. אם אתם מתכננים לחיות עד אז, בהחלט יש למה לצפות.
כיצד צופים במטר
כבכל מטר מטאוריטים, אין צורך באמצעי תצפית מיוחדים, והתצפית המיטבית תתקבל במקומות חשוכים, הרחק ממקומות מיושבים ומוארים. שיא המטר הצפוי הוא בשעות הערב של ה-17 בנובמבר, ולכן השעה המתאימה ביותר לצפות במטר הוא משקיעת החמה עד לבוקר המחרת. הירח יהיה סמוך למולדו בעת השיא ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. הלאונידים בהירים מאוד, ובולטים בשמי הלילה. בשל החומרים מהם הם עשויים, צבעם של המטאורים הוא כחלחל. הם פוגעים בכדור הארץ פגיעה חזיתית כמעט, במהירות של כ 71 קילומטרים לשניה, מהירות הקרובה למהירות המירבית התיאורטית האפשרית של מטאורים.
