כדור הארץ בפריהליון

מדי שנה ספינת החלל הפרטית שלנו, כדור הארץ, משלימה סיבוב סביב השמש אבל היום (רביעי) היא מביאה אותנו לנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול הקפה זה, נקודה הנקראת פריהליון. הבוקר השמש תאיר במרחק של כ- 149.1 מיליון ק"מ בלבד מאתנו, לעומת מרחק מקסימלי של 152.1 מיליון ק"מ, בשעה שחולף כדור הארץ באפהליון, שיתקיים השנה בתחילת יולי. 

 

לפני שאתם ממהרים לשלוף את קרם ההגנה, ולתפוש מחסה בצל, כדאי שתדעו שלמרחק מהשמש אין השפעה ישירה על כמות הקרינה המגיעה או על עונות השנה. ההוכחה הטובה ביותר לכך, היא, העובדה שכאן, בחצי הצפוני של כדור הארץ, המעבר בפריהליון מתרחש בעיצומו של החורף, בעוד שבאפהליון, תחלוף הפלנטה שלנו בתחילת יולי, כאמור, וכמו שוודאי כבר ניחשתם, זה לא יגרום לנו לכבות את המזגנים בשיא הקיץ. אכן, במושגים אסטרונומים, הפרש של 3 מיליון ק"מ הוא לא ממש ביג דיל.

 

 

 

 

כבר לפני יותר מ 400 שנה, חקר האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוהנס קפלר, את תנועתם של גרמי השמים, וניסח את מסקנותיו בשלושה חוקים, שבאופן לא מפתיע נקראים "חוקי קפלר". אחת מתגליותיו החשובות ביותר, הייתה, כי כוכבי הלכת אינם מקיפים את השמש במסלול מעגלי וסימטרי, כפי שהיה נהוג לחשוב עד אז, אלא במסלול אליפטי. האליפסה, בשונה מהמעגל, אינה מוגדרת על ידי מרכז אחד באמצע, אלא על ידי שני מוקדים, הממוקמים על גבי הציר הארוך שלה. השמש ממוקמת באחד המוקדים, כך שבקצה הרחוק של האליפסה נמצא האפהליון, ובקצה הקרוב נמצא הפריהליון. חוק האליפסה ידוע גם כחוק הראשון של קפלר, והוא נכון עבור כל גוף שמימי שמקיף גוף אחר כבד בהרבה ממנו. 

 

 

למרות שאינו מורגש מידית, חוסר הסימטריה במסלולו של כדור הארץ סביב השמש הוא בעל השפעה ארוכת טווח על האקלים של הקטבים בעיקר. למעשה, הוא אחד הגורמים העיקריים לכך שהחורף באנטרקטיקה שבקוטב הדרומי, קשה וקר יותר מזה שבקוטב הצפוני. על פי החוק השני של קפלר, כדור הארץ מאט ככל שגדל מרחקו מהשמש, ולכן על פני האפהליון הוא מאט יותר מאשר על פני הפריהליון. בעוד שבעוברו באפהליון חציו הצפוני נהנה מהשמש הקיצית, בחצי הכדור הדרומי החורף בשיאו. כתוצאה מכך, תקופת החורף בחצי הדרומי ארוכה בארבעה עד שישה ימים מזו שבחצי הצפוני.