ב-12 במאי, בשעות הצהריים לפי שעון ישראל, יחלוף אסטרואיד קטן, שגודלו כ-50 מטרים, בקרבה גדולה יחסית לכדור הארץ – מרחק של 870 אלף ק"מ בלבד. רק כדי לשבר את האוזן, רוב מעברי האסטרואידים הם במרחק של מיליוני קילומטרים. אסטרואיד שמתקרב למרחק של שניים או שלושה מיליון ק"מ נחשב קרוב. 870 אלף ק"מ נחשב קרוב מאוד; מרחקו של הירח מכדור הארץ הוא כמעט מחצית מזה.
מלחיץ? לא ממש. נאס"א עוקבת אחרי האסטרואיד הזה כבר כשנתיים, מאז התגלה בשנת 2016 וזכה לשם 2016HP6. הוא משתייך לקבוצה בת אלפי אסטרואידים המגיעים במסלולם לקרבה יתרה לכדור הארץ. הם מכונים בשם הכולל – עצמים קרובי ארץ (Near Earth Objects). עד היום, למרבה המזל, לא ידוע על אסטרואיד שאמור להתנגש בנו. זה לא אומר כמובן שאפשר להישאר שאננים: במערכת השמש יש כמיליון אסטרואידים, אך רק כ-13,000 מהם התגלו. מתוכם ל-500 יש פוטנציאל גדול לפגוע בכדור הארץ. פגיעה של אסטרואיד קטן אחד יכולה לחולל חורבן קטלני.
בשנה שעברה התפרסם בנושא זה מחקר מאוניברסיטת סאות'המפטון שבאנגליה. המחקר קבע שהסכנה הגדולה ביותר מפגיעת אסטרואיד אינה הפגיעה עצמה, אלא דווקא תופעות הלוואי מעוצמת ההדף שייווצר עם כניסת האסטרואיד לאטמוספרה – בעיקר שינויים בטמפרטורה ובלחץ האוויר. במחקר נעשתה הדמיה של תרחישי פגיעות עצם בגודל 200 מטר ועצם בגודל 50 מטר, ובשני סדרי הגודל התברר שתופעות הלוואי הן הגורם לכ-85% ממקרי המוות. התוצאות היו דומות גם בתרחיש שבו האסטרואיד נשרף כולו באטמוספרה וגם בתרחיש שבו הוא מתפוצץ על פני השטח. לשאר מקרי המוות יהיו גורמים הוליוודיים יותר כתוצאה מתופעות הלוואי: רעידות אדמה, גלי הדף, חום, רסיסי הפגיעה וגל הצונאמי.
האם תוכלו לצפות באסטרואיד?
גם אם יש ברשותכם ציוד חובבים, אפילו משוכלל ביותר, נראה שלא תוכלו לצפות באסטרואיד. בשל קוטנו אפשר לצפות בו רק בטלסקופים גדולים ומקצועיים. נאס"א בדרך כלל נעזרת גם במכ"ם לניטור אסטרואידים קרובים.
