יש לכם טלסקופ טוב, בקוטר של 20 או 25 ס"מ לפחות? אם כן, זכיתם: כוכב הלכת הננסי פלוטו, שעד שנת 2006 נחשב לכוכב הלכת התשיעי, יחצה בליל ה-25 באוקטובר את מישור המִלקה – המישור הגאומטרי של השמש.
כל כוכבי הלכת במערכת השמש מצויים סמוך מאוד למישור המלקה, כלומר הם מקיפים את השמש מאותו מישור פחות או יותר. כדור הארץ חוצה את המישור פעמיים בשנה, בנקודות השוויון של החורף והקיץ. פלוטו, לעומת זאת, משלים הקפה אחת סביב השמש מדי 248 שנים ארציות, ומסלולו האליפטי חוצה את מישור המלקה לעיתים רחוקות מאוד.
לכן המאורע האסטרונומי שיתרחש ב-25 באוקטובר הוא מאורע היסטורי – במלוא מובן המילה. מאז גילויו של פלוטו ב-1930 הוא מעולם לא חצה את מישור המלקה, כלומר עדיין לא חלפה בו עונה אחת. כל הזמן הזה פלוטו נמצא מצפון למישור המילקה, מדרים ומתקרב אליו לאט. פלוטו יחצה שוב את המישור בשנת 2178, והפעם הבאה שהוא יחצה את המישור מצפון לדרום תהיה בשנת 2267.
מיליארד שביטים מתנגשים
אז איך זה קורה ומה זה אומר על מעמדו פלוטו בשמיים? ובכן, פלוטו רחוק מאוד מהשמש – כ-39 פעמים המרחק של כדור הארץ לשמש – אבל לא זה מה שהסיר אותו ממעמדו ככוכב לכת. למעשה, משנת 2000 פלוטו קרוב יותר לשמש מנפטון, שהוא כוכב לכת ללא עוררין. פלוטו נפסל בעיקר בגלל הנטייה שלו ביחס למישור המלקה, נטייה גדולה בהרבה מנטיות כוכבי הלכת. המסלול של פלוטו יוצר זווית של 17 מעלות עם מישור המלקה. לשם השוואה, כוכב הלכת בעל הנטייה הגדולה ביותר, כוכב חמה, מקיף את השמש בנטייה של 7 מעלות בלבד.
המסלול האליפטי של פלוטו הוא שהביא חוקרים לפקפק בהיותו כוכב לכת. מדוע? מאחר שהשמש וכל כוכבי הלכת נוצרו מדיסקה אחת של גז ואבק. מישור המילקה אינו אלא מישור הסובב סביב צירו של אותו ענן גז. לכן כל כוכבי הלכת שנוצרו מהענן המקורי ממשיכים להסתובב על אותו המישור עד היום.
הספקות באשר למוצאו של פלוטו התעצמו כאשר בשנות התשעים של המאה שעברה התגלו עוד ועוד גופים הנעים במסלול טרנס־נפטוני, כלומר במסלול ממוצע רחוק מזה של נפטון, והם דומים לפלוטו במסלולם, בגודלם ובהרכבם. הגופים הללו נקראים גם גופי חגורת קויפר, על שם האסטרונום שחזה את קיומה של חגורת גופים במסלול אליפטי המרוחק מנפטון.
מוצאו של פלוטו, כמו מוצאם של שאר הגופים בחגורת קויפר, נותר בגדר תעלומה. יש הטוענים שפלוטו אינו אלא תוצר של התנגשות בין מיליארד (!) שביטים בחגורה. כך או כך, ברור שפלוטו לא התגבש לצורתו הנוכחית עם כוכבי הלכת הקלאסיים, אלא עבר תהליך של קריסה כבידתית כשנפטון הגיע למסלולו הנוכחי, שנים רבות אחרי היווצרותם של כוכבי הלכת. אגב, הירח הגדול של נפטון, טריטון, כמעט זהה בהרכבו ובגודלו לפלוטו. נראה אם כן שכוח המשיכה של נפטון לכד גוף טרנס־נפטוני אחד – את טריטון, ודחף גוף אחר – את פלוטו – למסלול אליפטי סביב השמש.
