דורות של ילדי גן חובה מציירים שמשות צהובות? – ובכן, הם טועים ומטעים. סרטי מדע בדיוני כמו "סאנשיין" מציגים שמש צהובה בחלל? – פייק ניוז. חברים, השמש שלנו אינה צהובה כחלמון הביצה, היא לבנה כחלבון הביצה!
השמש שלנו פולטת את כל צבעי הספקטרום. קשת בענן הרי אינה אלא שבירת אור השמש למרכיביו ואילו צבעו של כל ספקטרום האור גם יחד הוא לבן. למעשה, אם תצאו מכדור הארץ, תוכלו להיווכח בעצמכם שהשמש שלנו לבנבנה (רק לא לשכוח משקפי שמש).
כאן בכדור הארץ העניין קצת יותר מורכב. בזריחה ובשקיעה, כשהשמש נמוכה בשמיים, היא נראית לעינינו בגוונים צהובים, אדומים וכתומים. זאת מפני שגלי האור הקצרים יותר – כמו הכחול – נבלעים באטמוספרה של כדור הארץ, שכן הם צריכים לעבור מרחק רב יותר עד שהם מגיעים לעינינו. ככל שהאור הלבן עובר מרחק גדול יותר באטמוספרה, כלומר ככל שהשמש נמוכה יותר בשמיים, כך גלי האור שמצליחים להגיע אלינו הם הגלים הארוכים יותר – האדומים, הצהובים והכתומים.
לעומת זאת, כשהשמש נמצאת ברום ואנו מתבוננים בה באמצעי מגן (מסוכן מאוד להביט בשמש בעיניים לא מוגנות!) אפשר לראות שהיא צחה כשלג. מסיבה זו, כאמור, גם השמיים כחולים באמצע היום (כשאין עננים) – ואדמדמים אחר הצוהריים ובשעות הבוקר המוקדמות.
אבל רגע, מה עובי האטמוספרה בכלל? איך היא מסוגלת לעוות ככה את אור השמש?