מדי שנה ספינת החלל הפרטית שלנו, כדור הארץ, משלימה סיבוב סביב השמש אבל היום (ראשון) היא מביאה אותנו לנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול הקפה זה, נקודה הנקראת פריהליון. הבוקר השמש תאיר במרחק של כ- 147.1 מיליון ק"מ בלבד מאתנו, לעומת מרחק מקסימלי של 152.1 מיליון ק"מ, בשעה שחולף כדור הארץ באפהליון, שיתקיים השנה בתחילת יולי.
לפני שאתם ממהרים לשלוף את קרם ההגנה, ולתפוש מחסה בצל, כדאי שתדעו שלמרחק מהשמש אין השפעה ישירה על כמות הקרינה המגיעה או על עונות השנה. ההוכחה הטובה ביותר לכך, היא, העובדה שכאן, בחצי הצפוני של כדור הארץ, המעבר בפריהליון מתרחש בעיצומו של החורף, בעוד שבאפהליון, תחלוף הפלנטה שלנו בתחילת יולי, כאמור, וכמו שוודאי כבר ניחשתם, זה לא יגרום לנו לכבות את המזגנים בשיא הקיץ. אכן, במושגים אסטרונומים, הפרש של 3 מיליון ק"מ הוא לא ממש ביג דיל.
קפלר מגלה את סודות מערכת השמש
כבר לפני יותר מ 400 שנה, חקר האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוהנס קפלר, את תנועתם של גרמי השמים, וניסח את מסקנותיו בשלושה חוקים, שבאופן לא מפתיע נקראים "חוקי קפלר". אחת מתגליותיו החשובות ביותר, הייתה, כי כוכבי הלכת אינם מקיפים את השמש במסלול מעגלי, כפי שהיה נהוג לחשוב עד אז, אלא במסלול אליפטי. האליפסה, אינה מוגדרת על ידי מרכז אחד באמצע, אלא על ידי שני מוקדים, הממוקמים על גבי הציר הארוך שלה בשונה מהמעגל (שהוא מקרה פרטי של אליפסה, בה שני המוקדים מתאחדים למוקד אחד). השמש ממוקמת באחד המוקדים, כך שבקצה הרחוק של האליפסה נמצא האפהליון, ובקצה הקרוב נמצא הפריהליון. החוק הקובע שכוכבי לכת נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים, שהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה ידוע גם כחוק הראשון של קפלר, והוא נכון עבור כל גוף שמימי שמקיף גוף אחר.
מדוע החורף ארוך וקר יותר בקוטב הדרומי בהשוואה לקוטב הצפוני?
למרות שאינו מורגש מידית, חוסר הסימטריה במסלולו של כדור הארץ סביב השמש הוא בעל השפעה ארוכת טווח על האקלים של הקטבים בעיקר. למעשה, הוא אחד הגורמים העיקריים לכך שהחורף באנטרקטיקה שבקוטב הדרומי, קשה וקר יותר מזה שבקוטב הצפוני. על פי החוק השני של קפלר, כדור הארץ מאט ככל שגדל מרחקו מהשמש, ולכן על פני האפהליון הוא מאט יותר מאשר על פני הפריהליון. בעוד שבעוברו באפהליון חציו הצפוני נהנה מהשמש הקיצית, בחצי הכדור הדרומי החורף בשיאו. כתוצאה מכך, שבעת שכדור הארץ רחוק יותר מהשמש (החורף הדרומי) הוא נע לאט יותר מאשר בעת שהוא קרוב אליה (החורף הצפוני), תקופת החורף בחצי הדרומי ארוכה בארבעה עד שישה ימים מזו שבחצי הצפוני.