פתרון המיגון המפורסם ביותר הוא "מגן וויפל", שהמציא האסטרונום האמריקני פרנק וויפל. מאחר שהוספת שכבות מיגון לחללית הופכת אותה לכבדה יותר (ושוב: על חשבון המטען), וויפל הציע פתרון מחוכם: מגן דקיק שאינו חוסם את העצם הפוגע אלא שובר ומפזר אותו.
אז איך עושים את זה? בונים חללית שהדפנות שלה מורכבות מכמה שכבות שיש ביניהן רווחים זעירים. כשהחלקיק פוגע בשכבה החיצונית ביותר, הוא נמס בחום שנוצר בפגיעה – ומגיע לשכבה הבאה כשהוא נוזלי, שבור או סתם בלי חלק מהתנופה שלו, שאבד לו בפגיעה הראשונה. מגיני וויפל יכולים להגן על חלליות מאוישות ובלתי מאוישות מפני עצמים הנעים במהירות של 3–18 ק"מ לשנייה – אבל רק מפני עצמים זעירים ביותר, כמו חלקיק הצבע שכמעט ניפץ את שמשת תחנת החלל הבינלאומית ב-2016. עצם מתכתי גדול מכדור גולף יקרע את מגן וויפל כמו נייר.
אז מה כן אפשר לעשות? איך אפשר לנקות את פסולת החלל?