למה נאס"א אינה שולחת אסטרונאוטים לנוגה?

למרבה הפלא, מה שהופך את נוגה לעולם החם ביותר במערכת השמש הוא לא הקרבה לשמש, ואפילו לא העובדה שתמיד יש בו צד אחד שפונה לשמש במשך חודשים ארוכים (בגלל סיבובו האיטי). המרחק הממוצע של נוגה לשמש הוא כ-107 מיליון ק"מ. לשם השוואה, כוכב חמה קרוב הרבה יותר לשמש (כ-60 מיליון ק"מ ממנה), והוא קצת קריר יותר מנוגה, בממוצע. יתרה מכך, האַלְבֶּדוֹ של נוגה – מידת החזר האור – הוא גבוה מאוד. כמו שיודע כל אסטרונום חובב, נוגה בוהק בשמיים – ומשקף חזרה כ-70% מאור השמש שהוא מקבל.

אלא שאותה שמיכת עננים שהודפת את אור השמש היא שלוכדת את החום שכן חודר פנימה, ואינה מאפשרת לכוכב הלכת להשיל חום לחלל. בעוד האוויר שאנו נושמים מורכב מ-78% חנקן, 21% חמצן ורק 0.04% פחמן דו-חמצני, בנוגה האטמוספירה מורכבת מ-96% פחמן דו-חמצני. גז חממה זה מצטיין בלכידת החום, כמו בחממות חקלאיות. הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלתה במעלה שלמה מאז המהפכה התעשייתית בגלל עלייה של כ-0.01% בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. כעת דמיינו מה פירוש הדבר אטמוספירה ש-96% ממנה הם פחמן דו-חמצני.

3An_Earth_Man_on_Venus_comic_book (1).jpg

אז האם האסטרונאוט שלנו ייחנק לפני שהוא יתאדה? בהחלט, אבל גם הרכב הגזים לא יהיה הדבר הראשון שיהרוג אותו. כי האטמוספירה של נוגה לא רק רעילה, היא גם מסיבית מאוד – מסיבית פי 93 מהאטמוספירה בעולמנו. על פני השטח של נוגה, הלחץ האטמוספירי הוא פי 91 מהלחץ האטמוספירי על פני כדור הארץ – בערך כמו צלילה לעומק קילומטר אחד מתחת לפני הים.

אילו יכולנו להתהלך על פני השטח של נוגה, היינו מרגישים שאנו שוחים בתוך חומר צמיגי. אבל אנחנו לא יכולים, כמובן. אסטרונאוט שיגיע לנוגה וינסה לרדת לקרקע פשוט יימחץ בו במקום. זמן קצר אחר כך יתאדו כל הנוזלים בגופו – ויוסיפו עוד קצת אטמוספירה לשמיכת העננים העבה והכבדה שמכסה את נוגה.

אוקי, אז למה לא לבנות לאסטרונאוט חללית עמידה ולהנחית אותו בה?