ראשית, השמיים בנוגה כתומים-אדומים. גלי האור הקצרים יותר, כמו כחול וירוק, נבלעים בעננים, ורק הגלים הארוכים, כתום ואדום, מגיעים לפני השטח – כמו מה שקורה בכדור הארץ בזריחה ובשקיעה. שנית, העננים עבים ודחוסים כל כך, שלעומדים על פני השטח של נוגה אין שום אפשרות לזהות את השמש בשמיים – אפילו באמצע היום. ואילו בלילה הארוך לא נראים כוכבים כלל.
מה עוד? נוגה זרוע הרי געש אדירים. למעלה מ-1,600 הרי געש, חלקם רחבים פי 100 מהרי הגעש בכדור הארץ. אבל אין פירושו של דבר שהפעילות הגעשית בנוגה רבה מבעולמנו. אומנם הגשושית ונוס אקספרס גילתה ב-2008 וב-2009 ראיות ישירות להתפרצויות געשיות על נוגה, אבל ככלל כוכב הלכת שקט מאוד. לפחות כיום.
בעבר, לפני 300 עד 600 מיליון שנה, התרחשה בנוגה התפרצות-על – או סדרה של התפרצויות-על – והקרקע כוסתה בלָבָה. 85% מפני השטח של נוגה חלקים לחלוטין, ללא סימן לפגיעות אסטרואידים עתיקות כמו אלה שבירח או בכדור הארץ.
המכתשים שכן פזורים על פני השטח של נוגה – כאלף מכתשים – הם גדולים יחסית, בקוטר שבין 3 ל-280 ק"מ. מכתשים קטנים יותר פשוט לא יכולים להיווצר, שכן הגרר האטמוספירי חזק כל כך שכל אסטרואיד קטן מ-50 מטר ייבלם עד שיגיע לקרקע – ולא יוכל ליצור מכתש.
ובכל זאת, יש כאלה שהיו רוצים לבנות ערים שלמות בנוגה. איך זה ייתכן?