במוצאי שבת, 12.6.21, בשעות הערב, מיד לאחר השקיעה, יחלוף הירח במרחק של כמעלת קשת צפונית לכוכב הלכת נוגה. היום לפני 132 שנה, זהו פחות או יותר היה המראה שנתן לצייר ואן גוך את ההשראה לאחד הציורים המופלאים בתרבות המערבית.
ההתקבצות תיראה מיד לאחר השקיעה, עדיין בעת דמדומי הערב, כאשר חרמש הירח הדקיק ונוגה ימצאו ממש מעל מיקומה של השמש השוקעת. כיוון שההפרש בין שקיעת החמה לשקיעתם של נוגה והירח הינו קטן, ולכן כדאי להיעזר במשקפת למציאת הצמד. בימים אלה נוגה הוא כוכב ערב ונראה מיד לאחר שקיעת החמה, והוא מגיח ככוכב ערב כאשר הוא מצוי בצדו המרוחק של מסלולו.
"ליל כוכבים" הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר של הצייר ההולנדי הפוסט-אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך. הציור הזה אף מעטר דרך קבע את מדור "סקרנות אינסופית" שלנו, כאן באתר סוכנות החלל הישראלית.
ואן גוך צייר את "ליל כוכבים" ב-19 ביוני 1889, בזמן שהותו במוסד הפסיכיאטרי סן פול בעיירה סן רמי שבפרובנס, צרפת. הצייר הרדוף התאשפז מרצון במוסד לאחר התקף אפילפטי שהיה לו בדצמבר 1888, ובמהלכו חתך את אוזנו השמאלית. בראשית יוני כתב לאחיו תיאו: "הבוקר ראיתי את הכפר מהחלון שלי זמן רב לפני הזריחה, כשאני נעזר רק בכוכב הבוקר, שנראה היה גדול ביותר". אבל מה באמת ראה האומן מהתא בסן פול? ומה הוא ראה רק בעיני רוחו?
אסטרונומיה היא מדע ניבויי מושלם. היא מאפשרת לנו לחזות במדויק שכוכב השביט היילי יהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש ב-28 ביולי 2061, או שב-14 בספטמבר 2099 יהיה ליקוי חמה מלא מעל צפון אמריקה. מחישוב מהירות וכיוון גרמי השמיים אנו יכולים לדעת איך הם ייראו בעתיד, אפילו בעתיד הרחוק מאוד. ובאותו אופן אנו יכולים לדעת גם איך נראו השמיים בעבר.
משחזור מפת הכוכבים של העיירה סן רמי מליל 19 ביוני 1889, היסטוריון האומנות אלברט בוים, וכמותו גם האסטרופיזיקאי צ'רלס ויטני, הצליחו לקבוע ש"כוכב הבוקר", הלא הוא נוגה, אכן היה מאיר מאוד בשעות השחר המוקדמות. הכוכב הבהיר ביותר בשמיים הוא גם הכוכב הבהיר ביותר (הלבן ביותר) בציור, והוא מופיע מימין לעץ הברוש המיתמר. בקצהו העליון של הציור אנחנו רואים את קבוצת הכוכבים טלה, שגם היא עמדה לנגד עיניו של ואן גוך בליל 19 ביוני 1889, בעודו משקיף מחלון חדרו לכיוון מזרח.
ומה לגבי המערבולות הגדולות במרכז הציור? האם אלו עננים? ביטוי לנפשו הסוערת של האומן? נראה שלא. לפי ויטני, המערבולות הללו מעידות על העניין הרב של ואן גוך באסטרונומיה: הן ניסיון לשחזר מהזיכרון את הצורה של גלקסיות ספירליות, שזוהו לראשונה כגלקסיות נפרדות כ-40 שנה לפני "ליל כוכבים". למעשה, הגלקסיה הראשונה שזוהתה הייתה גלקסיית המערבולת, שהסקיצות המוקדמות שלה דומות להפליא למערבולות של ואן גוך.
"ליל כוכבים" נחשב לציור בעל אופי דתי. הוא מבטא את הרצון של האומן להשתחרר מכבלי הגוף, המחלה והמוסד ולהתעלות לעולם הבא. וכך כתב ואן גוך בעצמו: "הבהייה בכוכבים תמיד גורמת לי לחלום, באותה הקלות שבה אני חולם על הנקודות השחורות המייצגות עיירות וכפרים במפה. מדוע, אני שואל את עצמי, אין הנקודות הזוהרות בשמיים נגישות כמו הנקודות השחורות על מפת צרפת? בדיוק כשם שאנו לוקחים רכבת כדי להגיע לטאראסקון או לרואן, אנו לוקחים את המוות כדי להגיע לכוכב".
קראו עוד על המתמטיקה המפתיעה שמאחורי הציור "ליל כוכבים" של ואן גוך.