מטבע בערך שני שקלים – מה שנהוג לכנות "שְׁנֶקֶל" – שוקל כ-5 גרם וקוטרו כ-20 מ"מ. אם מטבע של שנקל היה קורס פתאום לכדי חור שחור בכיס שלכם, הוא היה ממשיך לשקול 5 גרם, אבל מתכווץ מאוד. למעשה, חור שחור בעל מסה של שנקל היה קטן בהרבה (ממש הרבה) מאטום של מימן. בפועל, הייתם רואים את השנקל שלכם נעלם. אלא שלא היה לכם זמן להתרשם מקסם ההיעלמות של השנקל, שכן מיד אחר כך החור השחור המיקרוסקופי היה מתפוצץ והורג אתכם.
7-Israeli_2_New-Shekel_coins.jpg
הסיבה לכך היא קרינת הוקינג: בגלל אפקטים קוונטיים, חורים שחורים פולטים חלקיקים קטנים לחלל. משמעות הדבר היא שהם מאבדים מסה לאט־לאט. בחורים שחורים כוכביים תהליך זה איטי כל כך, שכל השמשות ביקום יגוועו הרבה לפני שהחור השחור הראשון הכוכבי ייעלם. אבל בחור שחור במסה של שנקל זה יקרה מהר מאוד. כמה מהר? 10 בחזקת 23- שניות. לפני שתספיקו להבין מה קרה, אותם 5 גרם מסה ישחררו כ-450 טרה-ג'ול אנרגיה – בערך פי שלושה מהפּצצות האטומיות שהופלו על הירושימה ונגסאקי גם יחד.
8Atomic_cloud_over_Nagasaki_from_Koyagi-jima.jpeg
ואולי מוות מהיר כזה עדיף על האפשרות הגרועה יותר: מטבע השנקל בכיס שלכם מוחלף בחור שחור – אבל שומר על מידותיו, כלומר הוא חור שחור בקוטר 20 מ"מ. חור שחור כזה יבלע לא רק אתכם, אלא בהדרגה גם את כדור הארץ כולו. לאחר מכן הוא ישבש את מסלולם של הירח, של האסטרואידים הקרובים לארץ, ואפילו של כוכבי הלכת. כיף.
חורים שחורים תת-כוכביים
אבל האם יש חורים שחורים זעירים? אנחנו לא יודעים. ב-1971 הציע האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג, שעל שמו נקראת קרינת הוקינג, שקיימים חורים שחורים תת-כוכביים. אלה נקראים גם מיקרו-חורים שחורים או מיני-חורים שחורים. מן הסתם כמעט בלתי אפשרי למצוא אותם בחלל, כי הם אינם פולטים קרינה אלקטרומגנטית, וההשפעה הכבידתית שלהם על גופים גדולים כמו כוכבים חלשה יחסית.
האם ניתן בכלל לראות חור שחור גדול? איך מדענים יודעים בעצם שיש חורים שחורים ביקום?