סטיבן הוקינג, הפיזיקאי המפורסם בעולם, מת היום (רביעי) בביתו שבקיימברידג', אנגליה. הוא היה בן 76 במותו.
בגיל 21, זמן קצר לאחר שהחל את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלת ניוון השרירים ALS. בדרך כלל החולים במחלה מתים כעבור שנים ספורות, לאחר שהם אינם מסוגלים עוד לאכול או לנשום בכוחות עצמם.
רופאיו העריכו שנותרו להוקינג שנתיים-שלוש לחיות, אלא שאז הסתבר שהוא חולה בסוג נדיר ואיטי של המחלה. הוקינג החליט להשלים את הדוקטורט בפיזיקה למרות מצבו. "להפתעתי הרבה", אמר פעם בריאיון, "גיליתי שהענן שהחל לרחף מעל עתידי גרם לי ליהנות יותר מהחיים בהווה. התחלתי להתקדם במחקר שלי, כשמטרתי פשוטה: להבין הבנה שלמה של היקום, מדוע הוא קיים כפי שהוא קיים ומדוע הוא קיים בכלל".
יקום שלם מנקודה אחת
פריצת הדרך הראשונה של הוקינג הגיעה ב-1970, כשהוא והפיזיקאי הדגול רוג'ר פנרוז יישמו את המתמטיקה של חורים שחורים ליקום כולו. לפי תורת היחסות של איינשטיין, במרכזו של חור שחור ישנה נקודה בעלת צפיפות אינסופית, היא נקודת הסינגולריות. הוקינג חישב את תכונות ההתפשטות של היקום לפי מודל המפץ הגדול, ומצא שהיקום שאנו חיים בו יכול היה להתחיל מנקודה סינגולרית אחת.
אבל התרומה הגדולה ביותר של הוקינג להבנת היקום הייתה ב-1974, כשהפיזיקאי החולה מקיימברידג' הוכיח שאפילו חור שחור אינו "בור סוד שאינו מאבד טיפה". ככלל, חורים שחורים הם גופים שהמסה שלהם צפופה עד כדי כך, שכוח הכבידה שהם מפעילים אינו מאפשר לשום דבר להשתחרר מאחיזתם, אפילו לא לאור עצמו.
הוקינג התבסס על חישוביו של הפיזיקאי הישראלי יעקב בקנשטיין ז"ל, ששנתיים קודם לכן הראה שגם לחורים שחורים יש אנטרופיה, כלומר שגם בתוך חורים שחורים אי-הסדר גדל עם הזמן. בעזרת חישוביו של בקנשטיין, הוכיח הוקינג שחורים שחורים אכן פולטים משהו – הם פולטים חום. הקרינה הנפלטת מהחורים, המוכנה "קרינת הוקינג" או "אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג", מראה למעשה שגם חורים שחורים, כמו פיזיקאים וכמו כל דבר אחר ביקום, ימותו יום אחד.
קיצור תולדות הזמן: ספר הפיזיקה שנמצא בכל בית בישראל
את תהילתו מחוץ לקהילה המדעית קנה הוקינג עם פרסום "קיצור תולדות הזמן" ב-1988. ספר המדע הפופולרי שנכתב במטרה להסביר במילים פשוטות את מוצא היקום, מצבו וגורלו. הספר מכר עשרה מיליון עותקים ותורגם ל-40 שפות, ביניהן לעברית (ספריית מעריב, 1989).
ככוכב תרבות, הוקינג הפציע בסדרות כמו "מסע בין כוכבים" ו"משפחת סימפסון", התארח בתכניות לייט נייט כמו אלו של קונאן אובריאן וג'ון אוליבר ואפילו "שר" באלבום של "פינק פלויד". ב-2014 יצא סרט דוקומנטרי שני על חייו, בשם "התיאוריה של הכול".
נכותו וקולו הממוחשב הפכו את הוקינג לקלישאה ההוליוודית של המדען הגאון, קלישאה שהוא ניצל עד תום בבואו להסביר להדיוטות על פלאי היקום – אבל גם להזהיר אותם מפני העתיד. הוקינג לא חסך את שבטו מהאנושות שאהבה אותו, והרבה להתנבא לגבי הסכנות האורבות לנו.
"למרות שהסיכוי לאסון הוא נמוך למדי בכל שנה נתונה", אמר ב-2016, "הסיכויים האלה מצטברים עם הזמן, והופכים לכמעט ודאיים ב-1,000 או ב-10,000 שנה הקרובות. אני לא חושב שנשרוד עוד 1,000 שנה אם לא נברח מעבר לכוכב הלכת השברירי שלנו". ב-2017, קיצר הוקינג את תאריך התפוגה שלנו ל-100 שנה בלבד. "אני מאמין בכל ליבי שעלינו להתחיל לחפש כוכבי לכת חלופיים להתיישבות".
חוצנים: אנחנו לא לבד ביקום
בין היתר, הוקינג ביקר בחריפות את החלטת הממשל האמריקני לפרוש מהסכם האקלים בפריז. "אנחנו קרובים לנקודת המפנה, שאחריה ההתחממות הגלובלית תהפוך לבלתי הפיכה", אמר ל-BCC. "ההחלטה של טראמפ עלולה לדחוף את כדור הארץ מעבר לתהום, והוא יהפוך לנוגה – כוכב לכת עם טמפרטורה של 450 מעלות צלזיוס וממטרי חומצה גופרתית".
הוקינג אף השתמש במעמדו כדי לקדם את יציאת האנושות לכוכבים הלכה למעשה. ב-2016 הכריז יחד עם המיליארדר יורי מילנר, מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ואחרים על Breakthrough Starshot, מיזם שאפתני לשלוח צי של ננו-חלליות למערכת השמש השכנה אלפא קנטאורי – במרחק 4.32 שנות אור מכדור הארץ ובמהירות 20% ממהירות האור.
כמדענים רבים אחרים, הוקינג האמין שאנחנו לא לבד ביקום, והוא נרתם למיזם אחר של מילנר – Breakthrough Listen, שמטרתו לסרוק את מיליון מערכות השמש הקרובות אלינו בחיפוש אחר סימנים לחיים תבוניים.
עם זאת הוקינג לא בדיוק שש למפגש הזה, והוא התנגד לניסיונות לשדר לקוסמוס את דבר קיומנו (כפי שעושה, למשל, התוכנית METI, או Messaging Extraterrestrial Intelligence) בטענה שגם מינים תבוניים עלולים להחזיק באותן התכונות האלימות והרצחניות שעוד מצויות בקרבנו.
"ציוויליזציה שתקבל את אחת ההודעות שלנו עלולה להיות מתקדמת מאתנו במיליארדי שנים", הסביר. "במקרה כזה, הם יהיו עוצמתיים בהרבה מאתנו, ועלולים לראות בנו לא יותר שווי-ערך מכפי שאנו רואים בקטריות".
