יום כדור ארץ (Earth Day) הוא אירוע שנתי המצוין ב-22 באפריל, ומטרתו לעורר מודעות לנושאים שונים הקשורים בהגנה על כוכב הלכת שלנו, כגון התחממות גלובלית, שימוש בפלסטיק, זיהום אוויר, שימור ושחזור, מדע וחינוך. מדי שנה כמיליארד בני אדם מכ-200 מדינות מקדישים את יום כדור הארץ להסברה ולפעולה. בישראל מרכזת את אירועי יום כדור הארץ עמותת חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, ובמשרד החינוך מייחדים שיעורים לחשיבות השמירה על כוכב הלכת ארץ. סוכנות החלל הישראלית תורמת למאמץ חינוכי זה באמצעות מערכי שיעור, הפעלות ומשחקים לילדים (ראו בתחתית עמוד זה).
מתי ומדוע הוכרז יום כדור הארץ
את יום כדור הארץ יזם סנאטור דמוקרטי מוויסקונסין בשם גיילורד נלסון. ב-1969 נשפכו שלושה מיליון גלונים של נפט מאתר קידוח לחופי סנטה ברברה, קליפורניה, והרגו כ-10,000 עופות, דולפינים וכלבי ים. נלסון, שטס מעל לשובל הנפט, רצה לגייס את הסטודנטים שהתנגדו למלחמה בווייטנאם למלחמה בזיהום המים והאוויר בארצות הברית.
נלסון הצטרף לחבר הקונגרס הרפובליקאי פיט מקלוסקי ולפעיל הסביבתי הצעיר דניס הייז במטרה לערוך יום לאומי של הפגנות-הוראה (teach-in) בנושאי סביבה בקמפוסים ברחבי המדינה, בדומה להפגנות-הוראה שנערכו נגד המלחמה. הם בחרו בתאריך 22 באפריל כדי להצליח לרתום כמה שיותר סטודנטים: הוא נופל בדיוק על חופשת האביב, לפני תחילת תקופת הבחינות באוניברסיטאות.
השם "הפגנות-הוראה סביבתיות" לא היה מושך דיו, והייז פנה לעזרת חברו הקופירייטר ג'וליאן קניג. קניג חשב על הציע את השם "יום כדור הארץ", ועיצב מודעה המכריזה עליו. המודעה, שפורסמה בניו יורק טיימס, זכתה להצלחה גדולה, וכבר ביום כדור הארץ הראשון של 1970 יצאו 20 מיליון אמריקאים – 10% מאוכלוסיית ארצות הברית – להפגין ברחובות למען שורה ארוכה של נושאי סביבה כמו דליפות נפט, חומרי הדברה, הכחדת מינים, זיהום אוויר וכריתת יערות.
הדי יום כדור הארץ הראשון הולידו את הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) ותרמו לשורה של חקיקות היסטוריות כמו החוק לאוויר נקי, החוק הלאומי לחינוך סביבתי והחוק למינים מוגנים.
ב-1990 החליט דניס הייז להפוך את יום כדור הארץ לבינלאומי וארגן אירועים ב-141 מדינות, לרבות ישראל. ביום כדור הארץ 2016 חתמו ארצות הברית, סין וכ-120 מדינות נוספות על הסכם פריז להגבלת התחממות כדור הארץ לשתי מעלות צלזיוס לכל היותר, עד שנת 2050, באמצעות הפחתה מדורגת של פליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
יום כדור הארץ של האומות המאוחדות
כחודש ימים לפני היוזמה של נלסון, הציע פעיל השלום ג'ון מקונל לאו"ם לקיים חג עולמי של שלום והגנה על הסביבה בשם "יום כדור הארץ" ביום שוויון האביב, שחל לרוב ב-20 במרץ בהמיספרה הצפונית.
מקונל העלה את הצעתו ב-1969, בכנס של אונסק"ו בנושא סביבה שנערך בסן פרנסיסקו, והיא אומצה באופן רשמי על ידי מזכיר האו"ם דאז, אוּ תאנְט. תאנט כתבה בהצהרה התומכת ביוזמה הגלובלית: "מי ייתן ויהיו לנו רק ימי כדור הארץ עתידיים של שלום ושמחה בספינת כדור הארץ היפה שלנו, בעודה ממשיכה להסתובב בחלל הקפוא עם מטען החיים החם והשברירי שלה". מאז ועד היום מצוין יום כדור הארץ כמועד רשמי של האומות המאוחדות. יום זה מצוין ביום שוויון האביב בשתי ההמיספרות (בדרום כדור הארץ יום השוויון חל לרוב ב-22 בספטמבר), וברגע השוויון נהוג לצלצל בפעמון השלום היפני במטה האומות המאוחדות ובמדינות שונות ברחבי העולם.
גולה כחולה ויקרת ערך
אז מה קרה ב-1969 שדחף שתי קבוצות שונות להכריז על יום מיוחד לכדור הארץ? כשאנחנו חושבים על כדור הארץ היום, אנחנו מדמיינים אותו מבחוץ, כמערכת אקולוגית אחת שיש להגן עליה. אבל צריך לזכור שהדימוי העוצמתי הזה הוא דימוי חדש. העולם ידע כמובן שכדור הארץ סופי ועגול הרבה לפני כן, אבל רק בשנות ה-60 קיבלנו את התמונות הראשונות של כל כדור הארץ מהחלל – והן העניקו רוח גבית לתנועה להגנת הסביבה בארה"ב ובשאר העולם.
התמונה הראשונה של כדור הארץ בשלמותו צולמה ב-1966, על ידי הלוויין הניסיוני ATS-1, מגובה של 37,000 ק"מ מפני הים. שנה אחר כך צילם הלוויין DODGE את התמונה הראשונה של כל כדור הארץ בצבע, תמונה ששימשה לכריכת המהדורה הראשונה של קטלוג כדור הארץ השלם (Whole Earth Catalog), מגזין תרבות-הנגד והסביבה של שנות השישים בעריכת סטיוארט ברנד. ברנד כתב על הכריכה, כלומר על כדור הארץ השלם: "אי אפשר לחבר את זה. זה כבר מחובר".
עם תוכנית אפולו הפכו תמונות של כל כדור הארץ לאיקונות תרבותיות. התצלומים שהעבירו האסטרונאוטים בדרכם לירח היו לא רק איכותיים יותר, הם גם צולמו על ידי בני אדם בשר ודם. בדצמבר 1968 צילם ויליאם אנדרס מאפולו 8 את "זריחת הארץ" – תמונה ראשונה של כדור הארץ זורח מהירח – וב-1972 צילם צוות אפולו 17 את "הגולה הכחולה". המגזין "לייף" בחר ב"זריחת הארץ" לתמונה המשפיעה ביותר בהיסטוריה, ו"הגולה הכחולה" היא הפופולרית ביותר של נאס"א, וכנראה התמונה המשועתקת ביותר בהיסטוריה.
"הגולה הכחולה" הפכה לסמל התנועה הסביבתנית ברחבי העולם, ולדגל הלא-רשמי של יום כדור הארץ בעיצובו של ג'ון מקונל. ואילו "זריחת הארץ" שכנעה את נלסון שבשלה העת לשינוי הפרספקטיבה של אזרחי ארה"ב לגבי העולם שהם חיים בו. התמונה המחישה למיליונים שכולנו חולקים גורל סביבתי אחד, ללא גבולות, ואת הצורך הבוער לשמר את הבית האחד שיש לנו בין הכוכבים.
סוכנות החלל הישראלית תורמת למאמץ החינוכי להגביר את המודעות להגנת הסביבה באמצעות מערכי שיעור, הפעלות ומשחקים לילדים:
