חקלאות והחלל

חקר החלל שינה את חיי היום-יום שלנו במידה ניכרת, ואנחנו לא תמיד מודעים לכך (ראו "המצאות מהחלל"). אחד התחומים שהשתכללו מאוד בעקבות חקר החלל הוא החקלאות. ומה בדיוק הקשר בין חקלאות וחלל? טוב ששאלתם! בימינו קל מאוד לצפות בתצלומי לוויין באינטרנט, וכמעט כל אחד יכול למצוא תצלום של גג ביתו מהחלל. כך גם החקלאים, שיכולים להתבונן בתצלומי לוויין של השדות שלהם. הלוויינים מספקים תצלומים של שטחים נרחבים ממבט-על, וגם דימותים. למשל דימות קרינה אינפרה-אדומה, שמספק מידע מדויק על הטמפרטורה בשדה, או במקרה אחר, קרינה בתדירות אשר איתה ניתן לאמוד את  גובה הלחות של הגידולים, כך החקלאים יכולים להעריך בקלות את מצב היבול, וזה מועיל במיוחד כשהשטחים נרחבים מאוד וקשה לעקוב בעין אחרי שינויים ובעיות. הם יכולים להשתמש בנתונים האלה כדי להחליט בדיוק איך כדאי לטפל בשדות שלהם: אם במקום מסוים ניכר שיש בעיה בצמיחה, ובמקביל יש אחוזי לחות גבוהים, ייתכן שהקרקע רטובה מדי ואולי יש בעיה במערכת ההשקיה. בזכות האפשרות לזהות בעיות ולטפל בהן בדיוק רב, זכתה החקלאות המשוכללת הזו בכינוי "חקלאות מדויקת".

 

החקלאות המדויקת מאפשרת לחקלאי לזהות בעיה באזור מסוים או אפילו בעץ בודד, ולשקלל נתונים רבים שיעזרו לו למצוא את מקור הבעיה. היא גם מאפשרת לו לתכנן מראש את הזריעה ביעילות, לפי ניתוח נתוני עבר על פוריות הקרקע. זה לא רק יעיל אלא גם חסכוני: כך הוא יכול להשתמש בצורה חכמה יותר בחומרי הדברה ובמים להשקיה. היעילות והחסכנות מיתרגמות כמובן גם לצמצום הפגיעה בקרקע ובסביבה בכלל: פחות חומרי הדברה שמזיקים לסביבה, פחות בזבוז של מים. צופים שלחקלאות המדויקת תהיה השפעה נרחבת וכלל עולמית. בטווח הארוך היא תוכל לאפשר גידול של מזון רב יותר, וכך להאכיל אנשים רבים יותר ברחבי העולם. בקנה מידה נרחב, הצלבה של נתונים שמספקים לוויינים מספקת תובנות על ההשפעה של אסונות טבע על גידולים חקלאיים ועל שינויים בדפוסי האקלים במקומות שונים. אפשר למשל להשתמש בתצלום של מקור מים, כמו אגם, כדי לקבוע כמה מים הוא יוכל לספק לאזור מסוים בעונה הקרובה. זה מאפשר תכנון ארוך טווח של חקלאות המונית ושל אספקת מזון ברחבי העולם.

 

 

 

 

אז ברור שחקר החלל השפיע עמוקות על החקלאות על פני כדור הארץ. אבל חוץ מזה יש עוד קשר מעניין בין חקלאות וחלל, והוא חקלאות בחלל. המשימות המאוישות לחלל נסמכות על מזון מוכן מכדור הארץ (ראו מזון בחלל). אבל במטרה להוזיל את העלויות ולאפשר מסעות ארוכים יותר בחלל, למשל למאדים, חוקרים את האפשרות לקיים חקלאות בחלל. בתחנת החלל הבינלאומית כבר נערכו כמה ניסויים לגידול של צמחים למאכל, כמו חסה ואפונה, בחממה. התנאים בחלל שונים מאשר על פני כדור הארץ, ולכן חקלאות בחלל מציבה כמה אתגרים מעניינים. האסטרונאוטים בוחנים, למשל, איך התנאים הללו משפיעים על אופן הצמיחה של הגידולים ועל איכותם, וגם איך אפשר לגדל צמחים בתנאים של מיקרו-גרביטציה.

 

בתחילת 2016 התבשרנו גם כי אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית הצליחו לגדל פרח ראשון בחלל. חוץ מאפשרות הנוי, מדובר בתחילת מימוש חזון נצליח בעתיד לגדל צמחים פורחים רבים במערכת אקולוגית עם אפשרות האבקתם, שהיא התנאי הבסיסי להפריית פרחים וגידול פירות וירקות רבים. כל אלה הם למעשה צעדים ראשונים לקראת חקלאות מחוץ לכדור הארץ. אם וכאשר יוקמו מושבות על מאדים, או בכל מקום אחר מחוץ לכדור הארץ, גם שם יהיה צורך בחקלאות, שתקיים את בני האדם. 

 

פרויקט "Tomato Sphere"  מאפשר לתלמידים לחקור את תחום החקלאות בחלל, ובפרט חקלאות עתידית למסע למאדים. בין היתר, במסגרת הפרויקט קיבלו תלמידים, מרחבי העולם וגם מישראל, זרעי עגבניות ששהו בחלל, או בתנאים הדומים לאלה שבחלל. הם ינסו להנביט אותם, לצד זרעים "רגילים" מאותו סוג, וכך לעמוד על ההשפעות של החלל על הזרעים וצמיחתם.