מחקרים חדשים לגבי היתכנותם של חיים במערכת השמש TRAPPIST-1

 

איך זה שכוכב אחד, ועוד קטן במיוחד, מעז? שבועיים אחרי ההודעה הדרמטית של נאס"א על גילוים של שבעת כוכבי הלכת הארציים, שני מחקרים חדשים – וסותרים – שופכים אור על הסיכוי להימצאותם של חיים במערכת השמש הננסית TRAPPIST-1.

 

נתחיל בחדשות הטובות. לפי המודל המקובל, שלושה מכוכבי הלכת ב-TRAPPIST-1 נמצאים ב"אזור הישיב", כלומר במרחק הנכון מהכוכב שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח. אזור זה גם נקרא "אזור זהבה", לפי המשפט בזהבה ושלושת הדובים: "לא קר מדי ולא חם מדי".

 

אולם חוקרים ממכון קרל סייגן באוניברסיטת קורנל מציעים להרחיב את האזור הזה ב-30% עד 60% עבור עולמות פעילים וולקנית. לפי המחקר החדש, שהתפרסם ב-Astrophysical Journal Letters, הרי געש יכולים לחמם עולמות קרים מספיק כדי לאפשר את קיומם של מים במצב צבירה נוזלי – מתנאי היסוד לחיים כפי שאנו מכירים אותם – על ידי שחרור גז מימן לאטמוספרה.

 

ככלל, מימן מתפקד כגז חממה, אלא שבהיותו גז קל כל כך – הוא בדרך כלל מתנדף מהאטמוספרה תוך כמה עשרות מיליוני שנים. אבל מה לגבי עולמות שבהם הרי געש משחררים מימן מהאדמה לאטמוספרה בקצב מהיר יותר מקצב התנדפות המימן מהאטמוספרה לחלל? לפי המחקר עולמות כאלה עשויים לשמור על סביבה חמה ורטובה, גם אם הם רחוקים מדי מהכוכב שלהם כדי להיחשב ל"ישיבים". החוקרים טוענים כי אם TRAPPIST-1h, האחרון מבין כוכבי הלכת במערכת, הוא עולם פעיל וולקנית, התנאים שבו עשויים להיות דומים לתנאים שהתקיימו בכדור הארץ המוקדם, כשהאטמוספרה שלו הייתה עשירה במימן, ובכך להביא את מספר כוכבי הלכת בעלי הפוטנציאל לחיים במערכת השמש TRAPPIST-1 לארבעה.

 

 

 

 

לעומת זאת, מחקר אחר שהתפרסם ב- Astronomy & Astrophysics מצנן את כוכבי הלכת – ואת ההתלהבות. מנתונים שנאספו מטלסקופ החלל האבל, צוות בינלאומי של חוקרים מעריך ש-TRAPPIST-1 פולט מספיק קרינה אולטרה-סגולה וקרני רנטגן, כלומר קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מזה של האור הנראה, כדי להפשיט כליל את האטמוספרה של שני כוכבי הלכת הפנימיים TRAPPIST-1b ו-TRAPPIST-1c בתוך 1 עד 3 מיליארד שנה בלבד. זה לא חלון זמן גדול כל כך כפי שנדמה שכן לחיים לוקח זמן רב להתפתח. לשם השוואה, כדור הארץ הוא בן 4.5 מיליארד שנה והחיים בו התפתחו לראשונה לפני 3.8 מיליארד שנה. יש לציין כי לפי שעה, איש אינו יודע בן כמה הכוכב TRAPPIST-1 ובני כמה כוכבי הלכת שסובבים אותו.

 

אז האם ישנם חיים במערכת TRAPPIST-1? אנחנו לא יודעים, אבל ייתכן שנדע בקרוב מאוד. באוקטובר 2018 ישוגר טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שנחשב ליורשו המדעי של טלסקופ החלל האבל. בעלות של 8.8 מיליארד דולר, הטלסקופ החדש יהיה רגיש מספיק כדי לזהות כימיקלים שנוצרים בתהליכים ביולוגיים, כגון אוזון ומתאן, באטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. במרחק 39.5 שנות אור "בלבד", שבעת העולמות שסובבים את הכוכב TRAPPIST-1 נחשבים למועמדים האידאליים לבחינת יכולותיו של הטלסקופ.

 

לא יכולים לחכות עד 2018? יודעים את שפת התכנות פייתון ורוצים לעזור בחיפושים? מידע גולמי שנאסף על מערכת TRAPPIST-1 מטלסקופ החלל קפלר התפרסם אתמול (רביעי) בארכיון המקוון MAST. חובבים מכל העולם כבר החלו לנבור באוקיינוס הפיקסלים, בתקווה שמאמציהם המשותפים יניבו תמונה טובה יותר של המערכת המסקרנת ביותר ביקום (אחרי מערכת השמש שלנו, כמובן).