מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Space Science Reviews, וכולל מסמכים מסווגים מעידן המלחמה הקרה, חושף שפיצוצים גרעיניים באטמוספרה העליונה ותקשורת רדיו בתדר נמוך מאוד משנים את השדה המגנטי של כדור הארץ.
ככלל, מזג האוויר בחלל הקרוב אלינו נשלט על ידי השמש, אשר שולחת זרם מתמיד של חלקיקים טעונים, או במילים אחרות, רוח סולארית או רוח השמש. בנוסף, מפעם לפעם השמש משחררת כמות גדולה במיוחד של חלקיקים טעונים במיוחד, שנקראים התפרצות סולארית. השדה המגנטי של כדור הארץ הודף את רוב החלקיקים האלה, אבל החלקיקים הטעונים מהשמש יכולים לקצר לוויינים, ובמקרים קיצוניים, כמו בסופה הסולארית של 1859, ליצור זרמים בתוך השדה המגנטי של כדור הארץ, להגיע עד לקרקע ולהרוס רשתות חשמל ותקשורת.
לפי המחקר החדש, אפקט דומה לסופה סולארית נצפה כאשר ארצות הברית וברית המועצות ערכו ניסויים גרעיניים בגבהים של בין 26 ל-402 קילומטרים בין השנים 1958 ל-1962. "הפיצוץ שחרר כדור אש מתפשט של פלזמה, כלומר גז חם של חלקיקים טוענים חשמלית", נאס"א מסרה בהודעה. "אותם חלקיקים יצרו הפרעה בשדה המגנטי של כדור הארץ וחוללו שדות חשמליים על פני השטח".
מאחר שהשדה המגנטי של כדור הארץ מעוצב על ידי הרוח הסולארית מהשמש, ישנן רצועות קבועות של חלקיקים טעונים, בשם חגורות ואן אלן, המקיפות את העולם שלנו. כך, למשל, האינטראקציה של החלקיקים עם האטמוספרה גורמת לתופעת הזוהר הצפוני. אולם כעת מסתבר שהניסויים הגרעיניים יצרו חגורות מגנטיות מלאכותיות, שנשארו במקומן במשך שבועות עד שנים לאחר הפיצוץ. לאחר הניסוי הגרעיני האמריקאי Starfish Prime, למשל, שנערך בשנת 1962 והיה הניסוי הגרעיני הגדול ביותר שנערך בחלל, החגורה המגנטית שנוצרה נשארה להקיף את כדור הארץ במשך שנים לאחר הפיצוץ המקורי. במקרים אחרים, החלקיקים הטעונים אף גרמו לכשל מערכתי במספר לוויינים, בדומה למה שקורה בזמן התפרצות סולארית. למעשה, ניסוי גרעיני שנערך באוקיינוס השקט ב-1959 יצר למשך מספר שניות זוהר צפוני, או אורורה, שנצפה משבדיה עד אריזונה שבארצות הברית.
האם חגורות ואן אלן מתרחקות
ב-1963 נכנסה לתוקף האמנה למניעת ניסויים גרעיניים, אבל אין פירושו של דבר שהאנושות הפסיקה להשפיע על מזג האוויר בחלל. שידורי רדיו בתדר נמוך מאוד, שמיועדים לצוללות במעמקי האוקיינוסים, מקיפים את כדור הארץ בבועה אלקטרומגנטית מלאכותית. שני לווייני ואן אלן של נאס"א, ששוגרו ב-2012 במטרה לחקור את השדה המגנטי של כדור הארץ, מצאו שהגבול החיצוני של הבועה המלאכותית חופפת לגבול הפנימי של חגורות ואן אלן.
אלא שבועת הרדיו המלאכותית מתנפחת עם הזמן, כך שגבול הבועה התרחק מכדור הארץ מאז שהחלו המדידות בשנות ה-60. מאחר שחגורות ואן אלן מופו במדויק רק בשנים האחרונות, ישנה אפשרות שבּועת שידורי הרדיו בתדר נמוך מאוד דחקה את השדה המגנטי – וחגורות ואן אלן היו קרובות יותר לכדור הארץ ממה שהן היום.
אלה חדשות מדאיגות, שכן חגורות ואן אלן הן שמגינות על האטמוספרה שלנו ומכאן גם על כל החיים בכדור הארץ, אבל גם מעודדות. לפי נאס"א, אולי בעתיד נוכל להשתמש בשידורי רדיו בתדר נמוך על מנת להגן על לוויינים, ולהסיט חלקיקים טעונים בדרכם לכדור הארץ, במקרה של התפרצות סולארית הרסנית.
