אחד המסרים הבולטים ביותר שעלו מאירועי כינוס החלל העולמי שנערך לאחרונה בירושלים, היה הרושם ש"חלל" הוא כבר מזמן לא יעד אליטיסטי-מדעי הנשלט בלעדית על ידי מדינות, אלא מרחב בין-תחומי בו לוקחים חלק גופים מסחריים וממסדיים בשיתוף פעולה הדוק, עם יוזמות שהשלכותיהן מגיעות לאזרחים ברחבי העולם. אין פלא שאחת המליאות המרתקות שהעבירו מסר זה היתה זו שהוקדשה לתחנת החלל הבינלאומית, שהיום חוגגת 15 שנה.
המעבדה המרחפת בחלל, הידועה בשם ISS- International Space Station, מהווה כיום את אחד המיזמים האנושיים המרשימים בהיסטוריה. מזה 15 שנה היא מאכלסת אסטרונאוטים חוקרים ממדינות שונות ובמשמרות מתחלפות, ומשלימה סיבוב סביב כדור הארץ כל 92 דקות במהירות ממוצעת של 27,600 קמ"ש (כלומר, בערך 8 ק"מ כל שניה). היום לפני 15 שנה בדיוק, הגיעה אליה המשלחת הראשונה שמנתה שלושה אנשי צוות: אמריקאי אחד (וויליאם שפרד) ושני רוסים (סרגיי קריקלב ויורי פאבלוביץ'), אשר שהוו על הסיפון כשלושה חודשים וחצי. אך בעוד האסטרונאוטים עצמם הם אנשי סוכנויות חלל המשתייכות ומנוהלות על ידי מדינות, תחנת החלל עצמה היא פלטפורמה מדעית שמייצרת גילויים ופתרונות מהם נהנים אזרחים ברחבי העולם במגוון תחומים, כמו רפואה, הנדסת חומרים, חינוך, זיהוי ותגובה לאסונות טבע ועוד (אפשר לקרוא עוד כאן וכאן).
להדפיס מושבה במאדים
המליאה אירחה חוקרים ויזמים צעירים הלוקחים חלק בפרוייקטים עכשוויים בחזית המדע, הטכנולוגיה והחינוך. נורה פאטן מאוניברסיטת החלל הבינלאומית, למשל, הציגה פרויקט חינוכי שבאמצעותו הציעו מאות קבוצות תלמידים איריים ניסויים מדעיים במיקרוגרביטציה (בשנה הקרובה סוכנות החלל הישראלית תקדם פרויקט דומה גם בארץ); ג'וליה סטלדר מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א הציגה פרוייקט בשם RapidScat, ששוגר בספטמבר 2014 ומספק אינפומציה לימאים דרך מרכזים מטאורולוגים בעולם.
אחד התחומים שמקבלים תאוצה בשנה האחרונה הוא תחום ההדפסה התלת ממדית בחלל, שהוצג על ידי ג'ייסון דאן (Dunn) מחברת Made In Space. שיגור אספקה לתחנת החלל הוא עסק לא זול ולא פשוט לוגיסטית, אשר דורש גם תיאום מדויק עם צרכיהם של האסטרונאוטים. אבל לא תמיד אפשר לצפות צרכים אלה וכאשר בדצמבר אשתקד האסטרונאוט ומפקד התחנה בארי וילמור איבד מפתח ברגים מסוג מסוים, הוא חשב שיהיה עליו להמתין למשימת האספקה הבאה עד שיזכה לחזור לעבוד איתו. אבל הצוות של Made in Space יחד עם נאס"א הכינו לו הפתעה: תוך מספר ימים וילמור התבקש לפתוח את תא המדפסת הדיגיטלית ושם מצא שכפול של הכלי שאבד. זו היתה הפעם הראשונה שכלי עבודה הועלה לתחנת החלל באמצעות שליחת קובץ מחשב ונוצר פיסית שם, בחלל.
"החזון בתחום ההדפסה התלת ממדית, הוא שרוב מה שהאסטרונאוטים יצטרכו יהיה מיוצר בחלל", מסביר דאן. "לא מדובר רק ביצירת כלים שאבדו. בטווח הרחוק מדובר בחלקים לבניית מבנים במאדים ובירח. כלומר, החזון הוא שמדפסות תלת ממדיות יאפשרו לנו לא רק לחקור את החלל, אלא גם להתיישב בו בסופו של דבר".
בשבוע שעבר התבשרנו כי החזון של Made In Space עשה צעד משמעותי בעקבות חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית הקמעונאות והכלים לבית, לואו'ס. "מדובר בחנות החומרה הראשונה בחלל", אמר קייל נל, המנהל התפעולי במעבדות החדשנות של לואו'ס. המדפסת החדשה תשוגר כבר במחצית הראשונה של 2016 ונועדה להציע לאסטרונאוטים מגוון רחב של כלים ובכך, להפחית את התלות שלהם בשיגורי אספקה מכדור הארץ.
שגשוג הבקטריות בחלל
כיום, לאחר 15 שנים של ניסויים מדעיים, ברור מעבר לכל ספק כי תחנת החלל הבינלאומית מהווה לא רק קרש קפיצה מדעי וטכנולוגי בחלל, אלא גם שהיא מקדמת חידושים הנוגעים לכולנו כאן, בכדור הארץ. התחום המשמעותי ביותר הוא רפואה, עם גילויים בתחום בניית עצם, סרטן ועוד.
אחד הפרוייקטים המרתקים שהוצגו במליאה בכינוס החלל העולמי, הוצג על ידי לואיס זיאה (Zea) מאוניברסיטת קולורדו, החוקר התנהגות בקטריאלית בחלל. למרבה ההפתעה ובניגוד מוחלט לבני אדם ויונקים אחרים, שמיקרו כבידה מסוכנת לבריאותם (בין השאר בשל אובדן עצם), מתברר כי בקטריות דווקא משגשגות בסביבה כזו. אחד הסיפורים הנודעים בנאס"א הוא זה של פרד הייז שבמהלך משימת אפולו 13 חלה בדלקת בדרכי השתן וגם טיפול תרופתי לא עזר לו. זיאה ושותפיו למחקר מנסים להבין מדוע אנטיביוטיקה פחות אפקטיבית בחלל ואילו גנים מאפשרים לבקטריות לשגשג בתנאים שכאן בכדור הארץ היו הורגים אותן. התקדמות במחקר חיונית לא רק על מנת להבטיח את בריאות האסטרונאוטים במשימות המאוישות למאדים, אשר מהן אי אפשר לבצע טיסת חירום לכדור הארץ בשל המרחק הרב, אלא גם עשוי להעמיק את ההבנה במנגנון הבקטריות ולפתח אמצעי הגנה נגדן באופן כללי.