לרגל ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל השבוע, חתמה אתמול בערב סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הסכם חדש וראשון מסוגו עם סוכנות החלל ההודית (ISRO). ההסכם עוסק בהתאמת טכנולוגיות ישראליות לתנאי החלל הקיצוניים, בהן הנעה חשמלית ללוויינים קטנים ומערכת מדויקת למדידת זמן. בנוסף, ייבחנו הסוכנויות פיתוח משותף של מערכת להעברת נתונים בין לוויינים.
שר המדע אופיר אקוניס אמר כי "העולם רואה בישראל מעצמה טכנולוגית. ההסכמים פורצי הדרך שאנו חותמים עם מעצמה כמו הודו מהווים אישור נוסף להערכה העולמית שיש כלפי מדינת ישראל, כלפי המוחות המבריקים שעובדים כאן וכלפי המדע והטכנולוגיה שלנו".
ההסכם החל להתממש לאחר ביקור מוצלח שקיים שר המדע אקוניס בהודו בדצמבר 2016 שבמסגרתו ביקר גם בסוכנות החלל ההודית. מאז הלכו והתהדקו המגעים בין שתי סוכנויות החלל, שיחד עם היחסים החמים השוררים בין המדינות ועם היכרותו המעמיקה של קיראן קומאר העומד בראש סוכנות החלל ההודית את סקטור החלל הישראלי, הובילו לחתימת ההסכמים החדשים.
ההסכם עוסק בשיתוף פעולה בין שתי המדינות לפיתוח ולבחינה של שתי טכנולוגיות ישראליות: הראשונה, בחינת הסבה של מערכת למדידת זמן מדויקת שפותחה בחברת AccuBeat הישראלית ממערכת מוטסת למערכת שמתאימה לתנאי הסביבה הקשים בחלל. השניה, פיתוח של יכולות מתקדמות בתחום ההנעה החשמלית בחלל ללוויינים קטנים בהתבסס על הידע הקיים בחברת רפאל. בנוסף לכך יבחנו הסוכנויות אפשרות לפיתוח משותף של יכולת העברת נתונים מלוויינים הנמצאים במסלולים נמוכים ללווייני תקשורת הנמצאים במסלולים גבוהים. הפרויקטים יתוקצבו על ידי כל מדינה בנפרד ויעבדו בהם ישראלים והודים.
ההסכם פותח דלת להתקדמות משמעותית בתחום החלל לשתי המדינות. "ההודים מבינים שיש לנו יתרונות והם מזהים אותנו כמדינה עם יכולות מתקדמות בתעשיית ובחקר החלל," אומר אבי בלסברגר מנהל סוכנות החלל הישראלית. "שיתוף הפעולה בין שתי הסוכנויות יביא להשגה מהירה יותר של היעדים של כל סוכנות, להתאמת הטכנולוגיות הישראליות לתנאי חלל ולהתקדמות טכנולוגית שתהיה לה השפעה על הכלכלה. הודו נחשבת מעצמה בתחום החלל, ובפרט בתחום השיגורים המסחריים, ועשויה לסייע בעתיד לסוכנות החלל הישראלית גם בתחום זה".
הסכם נוסף, שייחתם במסגרת הביקור הוא בין מכון אשר לחקר החלל בטכניון ובין המכון ההודי ללימוד מדע טכנולוגיית חלל (IIST). במסגרת ההסכם יבוצעו שיתופי פעולה בין גופי מחקר ופיתוח, יוקמו תכניות לימוד והשתלמויות משותפות ויהיו חילופי חוקרים בין המדינות. להסכם תועלת ארוכת טווח של הפרייה הדדית בין המדינות ומחקר משותף.