תארו את החיים למשך יום אחד ללא טלפון סלולרי, טלוויזיה, GPS, נחיתות והמראות של מטוסים, ניווט ספינות מסחר בים, תחזית מזג אויר ועוד – כולם שירותים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיות המבוססות על לוויינים בחלל. תרחישים אלה עשויים להתממש אם יתרחשו חלק ממגוון האירועים המאיימים על מערכות חלל. אחד האיומים שעלולים לממש את התרחישים הללו ולשבש את חייהם של רבים, הוא השתלטות ופגיעה של גורמים עוינים במערכות לווייניות על הקרקע או בחלל, באמצעות תקיפת סייבר.
לאחרונה נערך מושב בנושא איומי סייבר בכנס החלל העולמי בבנייני האומה בירושלים ובו דנו מומחי סייבר ומומחי חלל מהארץ ומהעולם בסוגיות הנוגעות להבטחת הביטחון והקיימות של מערכות חלל לאור איומי הסייבר.
החיים המודרניים על פני כדור הארץ הופכים תלויים יותר ויותר בטכנולוגיות מבוססות מערכות לוויינים וכיום פעילים בחלל למעלה מ-1200 לוויינים, המעניקים שירותים שונים לארגונים מסחריים ולממשלות. בעשור האחרון שוגרו בממוצע כ-120 לוויינים בשנה ובשלוש השנים האחרונות, הודות למגמת המזעור, מספר הלוויינים המשוגרים עלה באופן משמעותי. "מגמת העלייה בכמות המשתמשים המפעילים לווינים הנעים סביב כדור הארץ מציבה שלל אתגרים וסכנות חדשים. החל מעומס על משאבים מוגבלים, כמו למשל עומס בשימוש ותחרות על מנעד התדרים בהם פועלים הלוויינים ומפעיליהם לקבלת והעברת תשדורות מהקרקע ואליה, ועד לסכנות ואיומים הנובעים מפעילות מכוונת נגד לוויינים לדוגמה באמצעות התקפות סייבר על מערכות ערוצי התקשורת, מערכות הפיקוד והשליטה של לוויינים ותחנות הקרקע", מסבירה ד"ר דגנית פייקובסקי, חוקרת בתחום האסטרטגיה והביטחון בחלל ויועצת למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיחד עם מר סטפאנו זאטי מסוכנות החלל האירופית ניהלו את המושב. לדבריה מעת לעת מתפרסמות עדויות לפגיעות מכוונות בתחום הסייבר כנגד מערכות חלל, בהם חדירה למחשבי סוכנויות חלל לצורך איסוף מידע, החדרת וירוסים, ואף ניסיונו השתלטות על לוויינים. לדוגמה, לפני כשנתיים פרסמה נאס"א כי הייתה נתונה למתקפת סייבר שנועדה לגנוב מידע ממערכות המחשוב. מקרה אחר אירע בתחנת החלל הבינלאומית, במחשבים שם נמצאו וירוסים שהוחדרו ככל הנראה באמצעות חיבור USB. אירועים דומים הוזכרו גם ביחס לסוכנויות חלל נוספות, בהן גרמניה ויפן.
בהתאם להיקף הפעולות, הנזקים עלולים להיות חמורים ולגרום לפגיעה כלכלית וביטחונית בממשלות ובאזרחים. ד"ר פייקובסקי מספרת כי לפני מספר שנים אירעה ככל הנראה תקלה בלוויין תצפית כתוצאה ממנה פנה הטלסקופ שעל הלוויין לכיוון השמש , הקרינה החזקה פגעה בלוויין ופעילותו הושבתה. "אירוע זה, שלא ברור אם מקורו אכן בתקלה או בפעולה מכוונת, הוא דוגמה למגוון האיומים והסכנות למערכות חלל חיוניות", אומרת ד"ר פייקובסקי. מאפייני מתקפות הסייבר המאפשרים לשמור על דיסקרטיות מצד התוקף וגם מצדו של הנתקף מקשים על חשיפת המקרים, וניתוח מקורות הפגיעה והנזק. דוגמאות נוספות לפגיעות בשירותי לוויינים בפעילות חוזרת של צפון קוריאה לשיבוש אותות GPS באזור הימי הקרוב לשטחה של קוריאה הדרומית, במטרה לפגוע בניווט הימי של ספינותיה. דוגמא נוספת היא ניסיונות ממושכים מצד איראן לשבש את שידורי התקשורת של ערוצי ה-BBC למדינה, במטרה למנוע מתושבי אירן לקלוט את השידורים בשטחה.
אחת מאורחות המושב היא עורכת דין דבורה האוסן-כוריאל, מומחית לדיני טלקום ודיני סייבר בינלאומיים. המשפט הבין-לאומי פוגש את עולם החלל גם בהקשר של חשיפות לוויינים לפעילות עוינת במרחב הסייבר. דיני הסייבר הם מצויים כעת בשלב ראשוני של התפתחות, בדומה לדיני האוויר והחלל בתחילת דרכה של הפעילות האנושית במרחבים אלו, במהלך המאה העשרים. "הדין הסייבר-חללי הוא למעשה מהווה סוג של "צומת משפטי", המחבר ארבעה משטרים של הדין הבין-לאומי מתחומים שונים: דיני החלל, דיני הטלקום הבין-לאומיים, חופש המידע (העברת מידע מעבר לגבולות המדינה) ומשטר הביטחון הקולקטיבי שמוזכר במגילת האו"ם)", מסבירה עו"ד האוסן-כוריאל "ועל כל אלה יש להוסיף את דיני הסייבר המתפתחים בתקופה הנוכחית".
כדי להבין טוב יותר את הסוגיות המשפטיות הבין-לאומיות שעל הפרק ניתן לדמיין מקרה של סכסוך בין מדינות סביב הניצול לרעה בספקטרום האלקטרומגנטי מצד מדינה א', כדי לפגוע בפעילותו התקינה של לוויין ששייך למדינה ב'. מקרה כזה מערב את דיני החלל, דיני הטלקום, דיני זכויות האדם (אם למשל הלוויין שנפגע שידר לציבור תכנים שמדינה א' החליטה לחסום או לשבש). בנוסף יש כאן שאלה שמתעוררת לגבי החלת הדין שאוסר על השימוש בכוח בין מדינות – במיוחד אם נגרם נזק פיזי ללוויין - וזכותה של מדינה ב' להגיב על פעילות כזו בהגנה עצמית".
לדברי עו"ד האוסן-כוריאל כיום קיימות מספר יוזמות במישור הבינלאומי לגבש נורמות שיסדירו פעילות מדינתית במרחב הסייבר, במטרה להקטין את חוסר הוודאות לגבי תגובות מותרות מול התקפות סייבר על לוויינים ובכלל. שתי דוגמאות לכך הן העבודה שנעשתה במסגרת ועדת המומחים הממשלתיים של האו"ם (ה-GGE), בה השתתפו נציגים של ישראל ושפרסמה דו"ח בשבועות האחרונים; והעבודה במסגרת תהליך טאלין 2 שמתבצעת במרכז המצוינות בתחום סייבר של נאט"ו – ושאמור להתפרסם במהלך 2016.