כשהאמריקאים שיגרו לחלל בשנות ה–60 את לוויין הניווט הראשון בטכנולוגיית GPS, הם רק רצו לדעת את המיקום של החיילים ושל ספינות הצי שלהם. הם בוודאי לא תיארו לעצמם את ההשפעה האדירה שתהיה לטכנולוגיה שפיתחו על חיינו האזרחיים, ועל הכלכלה העולמית כולה.
בארה"ב לבדה, מעריכים כי תרומת מערכת הניווט הגלובלית לכלכלה היא 60 מיליארד דולר, באמצעות העלאת היעילות במשק, חיסכון בזמן, שיפור באיכות הסביבה וירידה במקרי מוות בתאונות דרכים — בעקבות צמצום זמן התגובה של כוחות החירום.
המהפכה השנייה באמצעות לוויינים מתרחשת עכשיו. לווייני חיזוי מזג אוויר נהפכו לחלק מחיינו. חקלאים מסתמכים עליהם לתכנון גידולים, מגדלי הפיקוח — לתנועת המטוסים והספינות, הורים — כדי להחליט מה הילדים ילבשו בבוקר, ואפילו גולשי הגלים מקבלים היום את המידע אם לצאת לים ישירות מהלוויין שנמצא מאות קילומטרים מעל החוף.
חשיבותם של לווייני התקשורת ברורה לכל צופה טלוויזיה, אך לא רק בכך מסתכמת השפעתן על הכלכלה — נתחים גדולים מתעבורת האינטרנט מתקיימים כיום באמצעות לווייני תקשורת. באחרונה שיגרה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את לוויין ונוס, שילוב של לוויין צילום עם לוויין מחקר סביבה. ונוס הוא הראשון מסוגו שעוקב אחר אזורי קרקע באופן קבוע, באמצעות מצלמה משוכללת. המידע שיפיק יהיה יקר ערך לחקלאים, חוקרים וגופי תכנון ציבוריים.
תחום עתיר סיכון עם עלויות ייצור גבוהות
התרומה של לוויינים כאלה לכלכלה לא נעלמה מעיניהם של קברניטי המשק במדינות רבות. אם בסוף 2015 היו 130 לווייני תצפית, ב–2021 צפויים לרחף בחלל לא פחות מ–300 לוויינים כאלה. גם מדינות קטנות כמו בורמה, מלזיה או פקיסטן משקיעות כיום סכומי עתק בפיתוח לוויינים מסוג זה.
ואולם, תחום החלל אינו יכול להתקיים ללא השקעה ממשלתית. זהו תחום עתיר סיכון, ועלויות הייצור בו גבוהות. בישראל, למרות השקעה של 80 מיליון שקל בשנה בתחום החלל האזרחי מ–2011, עדיין התקציב אינו מספיק כדי להניע פרויקטים גדולים ולשמור על קו ייצור שוטף של לוויינים אזרחיים. ההשקעה בתחום לא הולכת לריק: לפי דו"ח של OECD, השקעה בתעשיית החלל מניבה מכפיל כלכלי של 1.9–4.9, כשההכנסות מתחום החלל מוערכות ביותר מ–300 מיליארד דולר בשנה.
לישראל יתרונות רבים בתחום: מזעור רכיבים טכנולוגיים, פיתוח לוויינים קטנים, חדשנות בטכנולוגיות הנעה חשמלית ותשתית מתקדמת לייצור לווייני תקשורת וסביבה. מינוף של היתרונות הללו יתרום להגדלת הכנסות המדינה, פיתוח מקומות עבודה ועוד.
אנחנו קמים בבוקר לתחזית שמגיעה מהחלל, נוהגים לעבודה עם לוויינים שיודעים את המיקום המדויק שלנו, ומגיעים למסעדה בערב בעזרת לוויין. עם זאת, אנחנו רק בתחילתו של עידן תעשיית החלל. כבר היום חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום מציעות אפשרויות של ייצור תרופות בחלל, טיפול בלוויינים תקולים ופיתוח שבבים עמידים לתנאי החלל. השקעה משמעותית וממושכת לאורך זמן בתעשיית החלל, תהיה הצעד הראשון כדי להבטיח שישראל תוביל בתחום גם בעתיד.