לאחר כ- 8 שנים של עבודה על החללית הישראלית הראשונה שתשוגר לירח, עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לישראל הכריזו היום (ג') כי השיא המיועד, הנחיתה על אדמת הירח, צפוי באפריל 2019. בכך תצטרף ישראל למועדון המצומצם של המדינות שהגיעו להישג זה- שלוש סך הכל, המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין. החללית תשוגר מקייפ קנוורל ביום שישי, ה-22.2.2019, בשעה 3:45 לפנות בוקר שעון ישראל. מועד הנחיתה הצפוי יהיה ה- 11.4.19.
החללית, שגובהה כמטר וחצי בלבד וקוטרה כשני מטרים, עם מסה של 600 ק"ג, תשוגר על גבי משגר פלקון 9 של חברת SpaceX מקייפ קנוורל, פלורידה שבארה"ב. מסעה ימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן ועם הנחיתה, היא תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. בשל גודלה הקטן יחסית, בין השאר, חללית SpaceIL נחשבת זולה משמעותית ביחס למקובל בעולם השיגורים הרחוקים.
בדרך לירח עושים סיבוב נוסף סביב כדור הארץ
המרחק לירח מכדור הארץ הוא כ - 384,000 ק"מ. לצורך המחשה זה רחוק פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, במרחק 60 אלף קילומטר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור מרחק מצטבר בן 9 מיליון קילומטר.
בשלב מסוים החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה"כ צפוי המסע לירח להימשך –כ 8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח ב-11 באפריל 2019, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי, המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן. המידע יועבר לחדר הבקרה שבתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.
"מעבר להישג הלאומי-ציוני, המטרה העיקרית של הפרוייקט, היא חינוכית; להראות לילדי ישראל שעם השכלה מתאימה וידע במדעים ובמתמטיקה, ועם חוצפה ישראלית, אפילו הירח אינו הגבול", אומר פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "יש בכך גם סימון של מגמה חדשה. ישראל התרכזה עד כה בבניית לוויינים החגים בחלל ומסתכלים על כדור הארץ. החללית של SpaceIL פורצת את התחום הזה לחקר החלל הרחוק".
אפקט אפולו
עמותת SpaceIL הייתה המתחרה הישראלית היחידה בתחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE. כדי לזכות בפרס הראשון של 20 מיליון דולר, נדרשו המתחרים להנחית חללית בלתי מאוישת על הירח.
מאז הקמת העמותה, במסגרת יוזמה פרטית של היזמים יריב בש, כפי דמרי ויהונתן ויינטראוב, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח לפרויקט לאומי ישראלי. הפרויקט, קיבל תמיכה מסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מכון ויצמן למדע, חברת בזק וכן תורמים פרטיים, בראשם איש העסקים מר מוריס קאהן, שאף מכהן כנשיא SpaceIL, שמימן את הפרויקט בהיקף של כ-100 מיליון שקל.
התחרות הגיעה לסיומה הרשמי ללא הכתרת זוכה ב- 31 במרץ 2018, כשגוגל הכריזה על סיום מתן החסות לתחרות. ואולם, SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה ולשגר את החללית עד סוף השנה, ללא קשר לתחרות. במקביל, ממשיכה העמותה במאמצי גיוס המימון הנדרש להשלמת המשימה.
SpaceIL שואפת להניע "אפקט אפולו" בישראל, על שם התוכנית האמריקאית לנחיתה על הירח: לעודד את הדור הבא של ילדי ישראל לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM); לגרום להם לחשוב אחרת על התחומים האלה; לייצר תחושות של יכולת, ולמעשה, לאפשר להם לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו. העמותה שואפת לשנות את השיח בישראל ולעודד בנות ובנים לראות במדע, בהנדסה, בטכנולוגיה ובמתמטיקה אפשרויות מלהיבות לעתידם.
במהלך השנים האחרונות, העמותה פגשה והציתה את הדמיון לכ – 900,000 ילדים ברחבי הארץ, באמצעות מתנדבים.