השנה אנחנו חוגגים 50 שנה לאפולו 11, בין היתר בשבוע החלל הישראלי שנפתח בסימן הירח. אבל צריך לזכור שהניסויים של משימות אפולו נמשכים עד עצם היום הזה. גולת הכותרת המדעית של התוכנית היא הבאתן של 2,200 דוגמיות מהירח, במשקל כולל של 382 ק"ג, למעבדות בכדור הארץ. אלא שכעת מתברר שדוגמית אחת שנלקחה מהירח – בסך הכול חזרה הביתה.
צוות בינלאומי של חוקרים, העובדים יחד עם המרכז למדע ולחקר הירח של נאס"א (CLSE), טוען ששבריר אבן שהובא לכדור הארץ במשימת אפולו 14 – מקורו בכדור הארץ. לפי החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Earth and Planetary Science Letters, השבריר, במשקל שני גרם, שייך לאבן ארצית קדומה. הראיות לכך נמצאות בהרכב השבריר, שמורכב מחומרים כמו קוורץ, פצלת השדה וזירקון – חומרים נפוצים בכדור הארץ ונדירים להפליא על הירח. ואילו ניתוח כימי של שבריר האבן מראה שהיא התאבנה בסביבה מחומצנת ובטמפרטורות ארציות – ולא בסביבה הירחית.
העבר האלים של מערכת השמש
לפי החוקרים, סיפורה המופלא של האבן התחיל כ-20 ק"מ מתחת לפני השטח של הארץ לפני כארבעה מיליארד שנה. פגיעה אחת או יותר של אסטרואיד או של שביט הביאו את האבן לפני השטח ושיגרו אותה לחלל. תרחיש כזה הוא קיצוני כיום, אולם יש לזכור שכדור הארץ הצעיר הופצץ תדיר באסטרואידים גדולים, שיצרו מכתשים בקוטר אלפי קילומטרים – ובעוצמה מספקת כדי להעיף חומר לחלל. בנוסף, צריך לזכור שהאטמוספרה של כדור הארץ הייתה דלילה בהרבה, וכן שהירח עצמו היה קרוב פי שלושה מכפי שהוא היום.
AS14-64-9088 - Apollo 14 - Apollo 14 Mission image - 360 degree pan from EVA 2 with Astronaut Mitchell in FOV..jpg
a14_lsite4_lg.jpg
אבל החיים הקשים של האבן לא נעצרו שם. אחרי שפגעה בירח כמטאוריט, היא נפגעה בעצמה על ידי מספר סלעים אחרים, עדות נוספת לעברה האלים של מערכת השמש. החום הרב כתוצאה מאחת ההתנגשויות התיך אותה חלקית לפני 3.9 מיליארד שנה. ההתנגשות עצמה קברה את האבן מתחת לפני הירח. אירוע ההתנגשות האחרון אירע לפני 26 מיליון שנה, כשמטאוריט פגע באדמת הירח שמעל האבן ויצר מכתש בקוטר 340 מטרים – ובכך חשף את האבן המותכת חזרה לפני השטח, שם שבריר ממנה נאסף על ידי האסטרונאוטים אלן שפרד ואדגר מיטשל לפני 48 שנה בדיוק, בין ה-31 לינואר ל-6 בפברואר 1971.
מה היה מזג האוויר לפני 4 מיליארד שנה?
אבן הירח שבה נמצא השבריר הקדום סקרנה חוקרים במשך שנים ארוכות. ידוע שהאבן, שזכתה לכינוי "ברטה הגדולה", מורכבת ממספר סלעים שונים, שהותכו יחד בפגיעה אחת או יותר של אסטרואידים. אלא שהממצאים החדשים מעוררים התרגשות רבה בקהילה המדעית. אם יתברר שמוצאו של השבריר בברטה הגדולה אכן בכדור הארץ, פירושו של דבר שנמצאה האבן הקדומה ביותר בכדור הארץ – והיא יכולה ללמד אותנו על התנאים שהתקיימו בכדור הארץ המוקדם, כמו הטמפרטורה והרכב האטמוספרה.
ואם בכל זאת יתברר שהשבריר שייך לאבן שנוצרה בירח, תרחיש שהוא פחות סביר לפי החוקרים, היא ודאי נוצרה במעמקים אדירים בליבת הירח – וכך השבריר יספק לנו הצצה ראשונה לתנאים המתקיימים שם.