ביום חמישי, 24 באפריל, ציינה סין את "יום החלל" העשירי בתולדותיה. במסגרת זו הודיעה בייג'ינג על סבב נוסף של השאלת דוגמיות ירח שאספה הגשושית צ'אנג-אה 5 ב-2020 – ולמרבה ההפתעה הרשימה כוללת שתי אוניברסיטאות אמריקאיות. במקביל פורסמו המטענים הבינלאומיים שיטוסו עם משימת צ'נג-אה 8 לקוטב הדרומי של הירח, ואלה יכללו מטענים מפקיסטן, ממצרים, מטורקיה ומאיראן, בין השאר – צעד המסמן הרחבה משמעותית של חסות החלל שפורשת סין על מדינות קטנות וחלשות יותר.
ארה"ב שואלת דוגמיות ירח
בשנים האחרונות סין משקיעה הון עתק בתוכנית צ'נג-אה (אלת הירח הסינית) שלה. ב-2013 הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ וארה"ב – שהנחיתה חללית על הירח עם צ'נג-אה 3, וב-2019 הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהנחיתה רובר בצד הרחוק של הירח עם צ'נג-אה 4. בדצמבר אותה השנה הרובר יוטו 2 ("ארנב" 2, לפי האגדה הסינית על הארנבים המקפצים בירח) שבר את שיא השרידות על הירח של הרובר הסובייטי לונוחוד 1 ב-1971. וב-2020 הביאה צ'אנג-אה 5 הסינית 1.7 ק"ג קרקע מהירח – המשימה הראשונה לאיסוף דוגמיות קרקע מהירח מאז המשימה הסובייטית לונה 24 ב-1976.
דוגמיות קרקע נחשבות ל"גביע הקדוש" במדעים הפלנטריים. עם כל הכבוד למעבדות ניידות כמו רוברים הנשלטים מרחוק, המעבדות בכדור הארץ משוכללות ומצוידות לאין ערוך יותר. זאת ועוד, במעבדות בכדור הארץ אין מגבלת זמן ואנרגיה בעריכת ניסויים, ואפשר לבדוק שוב ושוב את אותה דוגמה עם טכנולוגיות הולכות ומשתכללות. למעשה, רוב מה שאנחנו יודעים על הרכבו ועל מוצאו של הירח, ומכאן שגם על הרכבו ועל עברו של כדור הארץ, אנחנו יודעים הודות לדוגמיות שהובאו בתוכניות אפולו ולונה. מאחר שהירח הוא מקום גדול ומגוון מבחינה גיאולוגית, יש ערך רב לבחינת דוגמיות מצפון-מערב – אזור נחיתתה של הגשושית הסינית צ'נג-אה 5. בין היתר, התגלה בדוגמיות צ'נג-אה 5 מינרל חדש למדע, שזכה לשם צ'נגאהסייט-(Y).
בטקס חגיגי שנערך בשנחאי, הכריזו נציגי מינהל החלל הסיני (CNSA) כי מבין ההצעות הבינלאומיות שהוגשו לבחינת הדוגמיות, נבחרו שבע אוניברסיטאות משש מדינות: ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה ופקיסטן. המוסדות האמריקאיים שנבחרו הם אוניברסיטת בראון ואוניברסיטת סטוני ברוק, ששתיהן מקבלות מימון מנאס"א.
יצוין כי זהו צעד חריג ביותר במסגרת היחסים הצוננים בין שתי מעצמות החלל. ב-2011 נוסח "תיקון וולף", סעיף בתקציב נאס"א המגביל כל שיתוף פעולה בין גופים שמקבלים מימון מסוכנות החלל האמריקאית לישויות הקשורות לרפובליקה העממית של סין, מחשש לדליפת טכנולוגיות מתקדמות לסין ולשימושן הצבאי בידיה. כדי לשתף פעולה עם סין נדרש אישור מהקונגרס ואישור נוסף מה-FBI, המאשר ששיתוף הפעולה אינו מסכן את ביטחון ארה"ב.
המערב וכל השאר: הגושים החדשים במרוץ לירח
במקביל להושטת היד לארה"ב, סין מרחיבה את תחום השפעתה על המדינות "הניטרליות" במרוץ החדש לירח.
משימת צ'נג-אה 8, שתשוגר ב-2028, תנסה להנחית את היסודות הממשיים הראשונים לבסיס רובוטי, ובהמשך מאויש, בצידו הרחוק של הקוטב הדרומי של הירח – בין היתר על ידי הדפסת "לבנים" מהרגולית הירחי. 200 ק"ג ממטען המשימה יוקצו לשיתופי פעולה בינלאומיים, וכעת נבחרו ההצעות הזוכות. לצד שותפתה העיקרית רוסיה, בסין בחרו בדרום אפריקה, תאילנד, טורקיה, בחריין, ומצרים. פרו ואיראן יגיעו לירח גם כן, דרך חברותן בארגון אסיה-פסיפיק לשיתוף פעולה בחלל (ASPCO).
בין יתר המטענים שנבחרו כדאי לציין רובר פקיסטני, שני מיקרו-רוברים בשיתוף פעולה בין אוניברסיטה טורקית, אוניברסיטה סינית וחברה פרטית סינית, מערכת הדמיה לרגולית הירחי באור נצפה ותת-אדום בפיתוח משותף של סוכנויות החלל הבחריינית והמצרית וכן מערכת למדידת החשמל הסטטי באדמת הירח – בפיתוח סוכנות החלל האיראנית.
התוכנית הסינית היא תמונת ראי לתוכנית ארטמיס (אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית) של ארה"ב להקמת בסיס מאויש בקוטב הדרומי – אך בצידו הקרוב של הירח. אולם הקמת בסיס מאויש או רובוטי בעולם אחר זו משימה מורכבת ויקרה, המצריכה ומשאבים שאפילו למעצמות אין. לכן סין וארה"ב מגייסות בשנים האחרונות שותפים.
עד כה חתמו 54 מדינות על הסכמי ארטמיס, הקובעים את המסגרת החוקית ליישוב ולניצול הירח בכלל ולשיתוף הפעולה הבינלאומי במסגרת תוכנית ארטמיס בפרט. בין מדינות אלו אפשר למנות את רוב המדינות שיש להן תוכנית חלל, כמו יפן, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איחוד האמירויות הערביות וכן ישראל.
ואילו השותפים הבינלאומיים שנבחרו לצ'נג-אה 8 משקפים את המדינות שחתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחנת המחקר הירחית הבינלאומית (International Lunar Research Station, או ILRS) של סין. מלבד השותפה המייסדת רוסיה, ליוזמה הסינית חברו בינתיים 11 מדינות שאין להן תוכנית חלל בכלל, או שתוכנית החלל שלהן נמצאת בחיתוליה, כגון בלארוס, פקיסטן, אזרבייג'ן, תאילנד, ונצואלה, מצרים ודרום אפריקה. סין הצהירה בעבר כי בכוונתה להחתים 50 שותפות ל-ILRS – והנחתת רוברים, מכשירים וניסויים על הירח היא דרך מצוינת לפתות מצטרפות.