ימים ספורים לפני שיגור "בראשית", החללית הישראלית הראשונה שתנחת על הירח, נאס"א פנתה רשמית לתעשייה החלל האמריקנית בבקשה לפתח נחתות גדולות, שיהיו מסוגלות להנחית אסטרונאוטים על הירח כבר בשנת 2028.
מאז שנבחר לתפקיד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונציגי ממשלו מרבים לדבר על חזרה לירח, בין היתר על רקע הערכות שסין, שהנחיתה בחודש שעבר חללית בלתי-מאוישת בצד הרחוק של הירח, מתכוונת להנחית טייקונאוט על הירח עד 2030. בדצמבר 2017, טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח. אולם בפועל, נאס"א המשיכה להתקדם בתוכנית ממשל אובמה לבניית תחנת חלל בינלאומית סמוך לירח, שתאפשר שינוע ושיגור קלים יותר של מסעות מאוישים למאדים בעשור השלישי של המאה ה-21.
כעת, ההצהרות והחתימות החגיגיות מקבלות תוקף מעשי בהודעת נאס"א. ההודעה מפרטת את הצרכים הטכניים של הנחתת המאוישת, הנקראת במסמך "מערכת נחיתה מאוישת", אשר "תבסס פעם נוספת את העליונות האמריקנית על הירח וסביבו. נאס"א מתכננת לפתח סדרה של משימות, בסדר עולה של מורכבות, אל פני השטח של הירח, תוך הסתמכות על שותפותיה המסחריות, על מנת לחזק את המנהיגות האמריקנית" – לשון ההודעה.
מאז שטראמפ חתם על הצו להנחית אמריקנים על הירח, חברות פרטיות רבות המתינו למכרז של נאס"א. בין חברות אלה ניתן למנות שותפות ותיקות של נאס"א כמו לוקהיד מרטין, בואינג ונורת'רופ גראמן – שוודאי ייגשו למכרז. תאגיד גראמן, שהתאחד ב-1994 עם תאגיד נורת'רופ, הוא שבנה את רכב הנחיתה הירחי שהביא את ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין לירח לפני 50 שנה. כמובן, הרבה מאוד השתנה מאז ימי תוכנית אפולו, ושחקנים חדשים – וגדולים לא פחות – כמו ספייס אקס של אילון מאסק ובלו אוריג'ין של ג'ף בזוס צפויים להתמודד עם היצרניות הוותיקות על בניית הנחתות.
295224main_jsc2008e139397.jpg
בשלב הראשון, נאס"א מתכוונת להעניק מספר פרסי עידוד בסך של בין 300 אלף ל-9 מיליון דולרים לשש עד שמונה חברות המתחרות, פרסים שיאפשרו להן להמשיך ולפתח את ההצעות הזוכות לתקופה של חצי שנה – עד לשלב הבא. יצוין כי חברות רשאיות להציע תוכניות לבניית כל שלושת המרכיבים במערכת הנחיתה של נאס"א: חללית שתישא אסטרונאוטים מתחנת החלל הירחית (ה- Lunar Orbital Platform-Gateway) למסלול נמוך מסביב לירח, רכב נחיתה ירחי שיאפשר לאסטרונאוטים להגיע עד פני השטח ורכב המראה ירחי שייקח אותם מפני השטח חזרה למסלול.
בשלב השני, נאס"א אומרת שתעניק, אם בכלל, פרס אחד או שניים לפיתוח התוכניות הזוכות, ושהחוזים הצפויים להיחתם יהיו במסגרת תקציבית קבועה של כמה מאות מיליוני דולרים – כאשר החברות עצמן חייבות להשקיע כ-20% מסך כל המימון לכלי הטיס. ההדגמות הראשונות של יכולת מבצעית צפויות להיערך כבר ב-2024, ראשית ללא מטען אנושי.
השוק הפרטי הבשיל
זאת לא הפעם הראשונה מאז סיום תוכנית אפולו שנאס"א עושה צעדים ממשיים לקראת חזרה לירח. כך, למשל, ב-2008 חתמה סוכנות החלל על חוזים עם חמש יצרניות שונות לבניית נחתות – פרויקט שבוטל על ידי הנשיא אובמה ב-2010 בשל חריגות הן מהתקציב והן מלוחות הזמנים. אלא שהפעם ישנה הסכמה רחבה, בסוכנות החלל ובתעשיית החלל בכלל, שלחברות הפרטיות יש מספיק הון ויכולת טכנית לעמוד ביעד השאפתני.