החללית הישראלית "בראשית", שעושה בימים אלה את דרכה לירח, נושאת עמה קפסולת זמן דיגיטלית הכוללת פריטים כמו מגילת העצמאות, מתוך מחשבה שאסטרונאוטים או מתיישבים עתידיים על הירח יימצאו את הארכיון על הירח – ויילמדו כך על ישראל. אולם יש גם קפסולת זמן הפוכות: מהירח לארץ. במשך 50 שנה, שלוש אבנים קטנות שהובאו מהירח המתינו בסבלנות לדור העתיד שיידע לנתח אותן. כעת, נאס"א החליטה שהגיעה העת – והיא מוסרת את האבנים למדענים.
ברוכות הבאות לאטמוספרה של כדור הארץ
השנה אנחנו מציינים 50 שנה לנחיתה על הירח, אבל צריך לזכור שהניסויים של משימות אפולו נמשכים עד עצם היום הזה. גולת הכותרת המדעית של תוכנית אפולו הייתה הבאתן של 2,200 דוגמיות מהירח, במשקל כולל של 382 ק"ג, למעבדות בכדור הארץ. חוקרים מכל העולם חוקרים את דוגמיות הירח של אפולו, בין אם על ידי ביקור פיזי במעבדת דגימת הירח ביוסטון ובין אם על ידי ניתוח הנתונים שהמעבדה מפיקה ומפרסמת. הדוגמיות נותחו ומנותחות בכל צורה אפשרית, כשטכנולוגיות חדשות מאפשרות לערוך עליהן ניסויים חדשים כל הזמן. אלא שאת שלוש האבנים הקטנות העדיפה נאס"א לשמור בצד, מתוך רצון לשמר אותן במצבן הראשוני לניתוח בטכנולוגיות עתידניות.
כעת – העתיד כבר כאן. סוכנות החלל האמריקנית בחרה תשעה צוותים משבעה מכוני מחקר שיקבלו לידיהם את האוצר היקר. שלושת האבנים המדוברות נאספו על ידי אפולו 15, אפולו 16 ואפולו 17, אופסנו בהקפאה בתאי הליום ומעולם לא נחשפו לאטמוספרה של כדור הארץ. בין היתר, החוקרים המאושרים יחפשו באבנים חרוזי זכוכית זעירים שנוצרו במהלך התפרצויות געשיות על הירח, מולקולות אורגניות, אבני הבניין של החיים, וכמובן ינסו לתארך את הדוגמיות.
יוסטון, יש לנו בעיה
עם זאת, ספק אם האבנים הקטנות יפתרו את אחת התעלומות המדעיות הגדולות שעלו מחקר דוגמיות אפולו – ומדענים כבר מתכננים משימה חדשה לירח, שתשלים את החסר.
Charlie_Duke_near_Shadow_Rock,_Apollo_16.jpg
קרום כדור הארץ פעיל ומתחדש ללא הרף, אבל לא כך הירח: ככל שדוגמית ירח עתיקה יותר, אנחנו מצפים למצוא עליה יותר סימנים של פגיעות מיקרו-מטאוריטים מהחלל. תיארוך מדוקדק של דוגמיות אפולו אפשר למדענים ללמוד רבות על ההיסטוריה והאבולוציה של הירח. למעשה, הנדוניה המדעית של תכנית אפולו הייתה מקיפה עד כדי כך שהיא אפשרה למדענים ליצור יחס המרה מדויק בין גיל הדוגמית למספר הפגיעות – יחס שכוחו יפה לכל גוף במערכת השמש הפנימית, לרבות מאדים: אסטרונאוט שינחת מחר במאדים יוכל לתארך כל סלע וחלקת אדמה על ידי ספירת הפגיעות, לפי יחס ההמרה הירחי.
אלא שיש בעיה אחת עם דוגמיות אפולו: יש בהן פער של שני מיליארד שנה – פער שמעצבן מדענים כבר למעלה מ-20 שנה. למרות מאות הקילוגרמים שנאספו מאתרים שונים בירח, רצה הגורל ולא נאספו דוגמיות מתקופה זו, כך שהכרונולוגיה של מערכת השמש הפנימית אינה שלמה. החדשות הטובות: מדענים יודעים בדיוק איפה למצוא את חתיכת הפאזל החסרה.
בחודש יולי השנה, דייב דרייפר ועמיתיו ממרכז החלל של נאס"א ע"ש ג'ונסון ביוסטון מתכוונים להציע לנאס"א משימה חדשה בשם Inner Solar System Chronology (ISOCHRON). אם תשוגר ב-2025, החללית ISOCHRON תנחת מדרום למכתש אריסטרכוס, תאסוף 150 גרם דוגמית קרקע מזרימת לבה עתיקה במקום – ותמריא חזרה לכדור הארץ. על ידי השלמת החסר, דרייפר ועמיתיו מקווים להפוך את הכלי הכרונולוגי שלהם ליעיל בהרבה בתכנון משימות עתידיות למאדים, במקום להתחיל לבנות כרונולוגיה חדשה, מאפס, על כוכב הלכת האדום.
יצוין כי משימת ISOCHRON, אפילו אם תצא לדרך, לא תהיה משימת איסוף הדוגמיות הראשונה מאז לונה 24 הסובייטית ב-1976. למעשה, משימת צ'נגאה 4 הסינית, שנחתה בצדו הרחוק של הירח בתחילת השנה, מתכננת לשלוח חזרה דוגמיות כבר לקראת סוף השנה הנוכחית. האם המזל ישחק הפעם למדענים, ובדוגמיות הסיניות – או בדוגמיות אפולו שנאס"א שמרה במשך 50 שנה – תתגלה האבן האחת שתשלים את אוסף האנושות? נחכה ונראה.