האנושות שיגרה לא מעט בעלי חיים וצמחים לחלל: בני אדם, כלבים, קופים, זבובים, ארנבים, עכברים, עכברושים, מקקים, צרצרים, סלמנדרות, חלזונות, מדוזות, צפרדעים, דגי אורז יפניים, תולעים נימיות, צרעות, חיפושיות, אמבות, בקטריות, תירס, גזר גינה, דבורי עץ, ביצי עש, תולעי משי – וזו רשימה חלקית מאוד. אולם מאז משימת אפולו 17 לירח ב-1972, סוכנות החלל האמריקנית נאס"א לא שיגרה שום צורת חיים לחלל העמוק. כעת, בנאס"א נערכים לחידוש המטענים החיים – כבר ב-2020.
ביוסנטינל תהיה אחת מ-13 חלליות זעירות שיטוסו על סיפון ארטמיס 1, המיועדת לשיגור באמצע 2020. בפעם שעברה שנאס"א שיגרה אורגניזמים חיים לחלל העמוק, בדצמבר 1972, היא שיגרה את יוג'ין סרנן, רונלד אוונס והאריסון שמיט לירח. אלא שמשימתם של שלושת טייסי אפולו ארכה שבועיים. משימתם של השמרים האמיצים תארך בין תשעה חודשים לשנה שלמה, כשהלוויין ינתר אחר השפעתה ארוכת הטווח של הקרינה על ה-DNA של היצורים החד-תאיים.
ההבדל בין החלל החיצון לחלל העמוק
ככלל, בני אדם מאיישים דרך קבע את תחנת החלל הבינלאומית. בזמן כתיבת שורות אלו, למשל, לא פחות משישה אסטרונאוטים מקיפים את כדור הארץ. את התחנה הם חולקים עם אורגניזמים רבים, במסגרת ניסויים שנערכים בתחנה על השפעות המיקרו-כבידה על תהליכים ביולוגיים. כך, למשל, החברה הישראלית ספייס פארמה שלחה חיידקים לתחנת החלל הבינלאומית במטרה לייצר תרופות יעילות יותר לשימוש כאן על פני הקרקע.
אלא ששפע החיים הזה נמצא קרוב מאוד אלינו, בערך בגובה 400 ק"מ מפני הים, במסלול לווייני נמוך, והוא מוגן מפני קרינת השמש והקרינה הקוסמית על ידי המגנטוספרה של כדור הארץ. כל המשימות של נאס"א מאז ימי אפולו שיצאו מהבועה המגינה היו משימות רובוטיות. בינואר השנה, סין הפכה למדינה הראשונה בעולם שערכה ניסוי ביולוגי על עולם אחר, כאשר משימת צ'נגאה 4 (Change 4) ניסתה לגדל תפוחי אדמה, עגבניות וזחלים של טוואי המשי בצדו הרחוק של הירח.
כעת, האמריקנים חוזרים לזירת החיים בחלל העמוק עם ניסוי השמרים של ביוסנטינל. הלוויין הקטן יהיה ביתם של שתי אוכלוסיות שמרים, אחת "נורמלית" ואחת "מוטנטית", כלומר של שמרים המתקשים לתקן שגיאות ברצף הגנטי שלהם. צוות הניסוי ינתר את ההתפתחות של שתי האוכלוסיות בזמן שהותן בחלל העמוק, וישוו את הנתונים לנתונים שיאספו לנתונים על שתי אוכלוסיות שמרים זהות, שיחיו את חייהן בתחנת החלל הבינלאומית – כלומר בתנאי מיקרו-כבידה אבל עם רמות נמוכות בהרבה של קרינה. ניסוי שלישי יערך בכדור הארץ, עם אוכלוסיות שמרים שייחשפו באופן מלאכותי לקרינה מסוכנת ועם אוכלוסיות שמרים שלא ייחשפו לקרינה בכלל. יחד, שני הניסויים החלליים ושני הניסויים הארציים אמורים לבודד את השפעות הקרינה מהשפעות אחרות, כמו מיקרו-כבידה.
מתכוננים לירח
הננו-לוויין ביוסנטינל יושלם במהלך אוקטובר, ולאחר מכן יורכב על גבי המשגר החדש של נאס"א, ה-SLS (Space Launch System). לאחרונה חשפה נאס"א כי לתכנית החלל המאוישת ייקראו ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו ואלת הציד, חיות הבר והירח במיתולוגיה היוונית. ארמטיס 1, שכאמור תשוגר במהלך 2020, תהיה טיסת הבכורה של המשגר תישא 13 ננו-לוויינים – ואילו ארמטיס 2, שתשוגר ב-2023, תישא מטען ביולוגי יקר בהרבה: ארבעה אסטרונאוטים למסע סביב הירח. לפי התכנית, עד 2024 נאס"א תנחית אסטרונאוטית ראשונה על הירח.