בחודש מרץ הקרוב, ישראל ואיטליה ישגרו לחלל מעבדה של חברת ספייס פארמה הישראלית. המעבדה הזעירה, שתורכב על ננו-לוויין איטלקי, היא פרי שיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע וסוכנות החלל האיטלקית. השיגור על גבי משגר מסוג של וגה יבוצע מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית. נשיא סוכנות החלל האיטלקית ג'ורג'יו סקוצ'ה התארח לאחרונה בכנס הבינלאומי ה-15 ע"ש אילן רמון, במסגרת שבוע החלל הישראלי של משרד המדע והטכנולוגיה.
"חברת ספייס פארמה הינה פורצת דרך בתחום ביצוע ניסויים מעבדתיים בחלל בתנאי מיקרו-כבידה", מסביר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. "המעבדה הממוזערת שפיתחה החברה ומופעלת אוטונומית ובכך חשיבותה. עד לימים אלו ניסויים בתנאי מיקרו-כבידה מבוצעים בתחנת החלל הבינלאומית ומפעלים על ידי אסטרונאוטים. פיתוח זה מאפשר לכל מדען לערוך את ניסוייו בצורה עצמאית ונגישה".
השיגור הקרוב של מעבדת DIDO-3 של ספייס פארמה יכלול ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה: שני ניסויים של הטכניון, אחד של בית החולים תל השומר ואחד של האוניברסיטה העברית בירושלים. כך, למשל, פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהטכניון מתכוונים לבחון את ביצועיהם של חומרים אנטי-בקטריאליים מול חיידקים בתנאים המאתגרים של מיקרו-כבידה.
"כרגע אנחנו עורכים סדרת בדיקות לפני השיגור", מספר מייסד ספייס פארמה יוסי ימין. "אחרי שנוודא שכל הרכיבים פועלים בהתאם לתוכנת השליטה, נתחיל להזרים פנימה את כל חומרי הגלם של הניסויים: אנזימים, דנ"א, אמולסיות, חומרי מייצרי קריסטלים. ההזרמה תארך כשבוע, ולאחר מכן נכניס את הלוויין עם התמיסות למקרר מיוחד – שם הוא יאופסן עד להמראה".
סביבה נוחה לחיידקי חלל
ככלל, החלל הוא סביבה מושלמת לעריכת ניסויים ביולוגיים וכימיים, בין היתר על מנת לפתח תרופות חדשות. מחקרים רבים מצביעים על כך שתנאי מיקרו-כבידה מאיצים תהליכים ביולוגיים וכימיים רגילים, כך שהתוצאות מתקבלות מהר יותר, ללא הפרעות חיצוניות ובתנאי קיצון. כך, למשל, חיידקים בחלל החיצון מפתחים עמידות מהירה לתרופות בשל תנאי העקה המיוחדים – ותרופה שהוכחה כיעילה נגד חיידקי החלל הללו צפויה לגבור בקלות על חיידקים ארציים מאותו הזן.
DIDO-3 של ספייס פארמה – מעבדה בגודל קופסת נעליים ובמשקל 2.3 קילו בלבד – מאפשרת לערוך ניסויים כאלה בזול, בקטן וללא מגע יד אדם. כל מעבדה שמשוגרת יוצאת עם מספר ניסויים המתנהלים במקביל. ממקום מושבם בכדור הארץ, החוקרים השונים יכולים להתעדכן בנתונים ולהתערב בניסויים בזמן אמת.
"אנחנו מעריכים שתוך חודשיים נגמור את כל הניסויים", מספר ימין, "אבל אף פעם אי אפשר לדעת. המדענים לא יודעים לצפות מה יקרה בחלל. כך או כך, התוצאות יתחילו לזרום אחרי שבועיים-שלושה. הן יגיעו למרכז בשווייץ – ומשם ינותבו למעבדות ולאוניברסיטאות השונות. החוקרים ישלטו בניסויים מהמחשב או דרך אפליקציה בטלפון. בנוסף, ניתן לחברים אפליקציה כללית, על מנת שיוכלו לעקוב אחר הלוויין ואולי להראות תמונה או שתיים מהחלל, למשל למנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר".
מהחלל למדף התרופות
ב-2018 ספייס פארמה עשתה היסטוריה כשהפכה לחברה הישראלית הראשונה ששיגרה מטען לחלל – והשיבה אותו בבטחה לכדור הארץ. המעבדה שוגרה ב-2017 על גבי משגר מסוג סייגנוס ועגנה בתחנת החלל הבינלאומית. במרץ 2018 נמשתה המעבדה בהצלחה מהאוקיינוס השקט. הפעם המעבדה לא צפויה לעגון בתחנת החלל או לנחות חזרה בכדור הארץ – אבל לספייס פארמה יש תוכניות רבות להמשך.
"המעבדה הבאה שלנו תשוגר לתחנת החלל הבינלאומית לקראת סוף השנה הנוכחית", אומר ימין. "לאחר מכן בכוונתנו להצטרף לטיסת הבכורה של מעבורת החלל החדשה ספייס ריידר של סוכנות החלל האירופית, שהאיטלקים מפתחים בימים אלה. זה כבר יהיה מטורף, שכן המעבורת תנחת חזרה בכדור הארץ – עם כל הניסויים שלנו. אם בעבר הסתפקנו בנתונים מהניסויים, הצעד הבא הוא להתחיל לייצר את התרופות בחלל".