בימים כתיקונם, חברת ספייס פארמה הישראלית משגרת לחלל מעבדות ממוזערות ואוטונומיות, שמאפשרות לערוך ניסויים ביולוגיים בתנאי מיקרו-כבידה ללא מגע יד אדם. כעת, אחרי שמעבדת דידו 3 (DIDO-3) של החברה, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, קורקעה ברגע האחרון שבוע שעבר, עקב התפרצות הקורונה. במסגרת המשך שיתוף הפעולה המחקרי של ספייס פארמה עם בתי החולים, שיבא ואסותא יקבלו תוך מספר חודשים את המעבדות הממוזערות. היותן של מעבדות אלה מערכות אוטונומיות סגורות, יאפשר מחקר של פתוגניים כמו וירוס הקורונה.
"המעבדה הזעירה שלנו מאפשרת לערוך ניסויים שלא קיימים היום בשוק, לא בחלל ולא על הקרקע", אומר יוסי ימין, מנכ"ל ספייס פארמה. "היתרון היחסי כאן הוא האפשרות להגן על הרופא-החוקר, עם יתרון נוסף של חדשנות רפואית דיגיטלית. צריך להבין שלא מדובר בכלי דיאגנוסטיקה, אלא בכלי מחקרי. אפשר להכניס תרביות תאים ומיקרואורגניזמים לתוך צ'יפ סיליקון, שבו יהיה ניתן לבדוק את תגובתם לחיסונים ותרופות – וכל זה במערכת קטנה הנשלטת מרחוק. מערכת זו עשויה ליצור תחליף למערכות ניסוייות פתוחות, תוך כדי הגנה מקסימלית על החוקרים".
"הטיל היה מוכן על כן השיגור"
המעבדה החמישית של ספייס פארמה לחלל, DIDO-3, הייתה אמורה להשתגר השבוע, ב-24 במארס. במעבדת DIDO-3 של החברה, שפותחה בתמיכת סוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית, עתידים היו להמריא ארבעה ניסויים ישראליים ואיטלקיים. כך, למשל, פרופ' רפאל זארילי מאוניברסיטת נאפולי ופרופ' אוהד גל-מור משיבא בודק את השפעת כוח הכבידה על התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים.
אלא שב-16 במארס, בזמן שהמעבדה של ספייס פארמה כבר עמדה מוכנה על כן השיגור בנמל החלל קורו שבגיאנה הצרפתית, הודיעו חברת אריאנה ספייס וסוכנות החלל הצרפתית על השהיית כל השיגורים מהבסיס – בהתאם להנחיות החדשות של ממשלת צרפת.
"זאת הייתה המשימה החמישית שלנו", מספר ימין. "חבל, כי הטיל היה מוכן, המנועים עברו בדיקת העמסה, וכל 44 הלוויינים, כולל הלוויין שלנו, היו מוכנים. חיכינו לשיגור".
בעקבות ביקור שנערך בחברה מטעם הצוות הבכיר של בתי החולים שיבא ואסותא אשדוד, רואים הללו פוטנציאל משמעותי בשימוש קרקעי למעבדות. הצורך במיגון הצוותים, לצד חיסכון בשטח מעבדה יקר, יאפשר להצטייד במערכות כאלה במקביל למציאת מימון מתאים להמשך הפיתוח.
החברה הציגה השבוע לאיחוד האירופאי דגם של המעבדות של ספייס פארמה שיכול להיפרש בבתי חולים ומעבדות בעוד כחודשיים-שלושה ועשוי לשמש ככלי מחקרי נוסף במחקרים בתחום הקורונה.
מעבדות נוספות – בתוך מספר חודשים
"אנחנו נשגר אחרי שוך הקורונה", מבטיח ימין, "אבל בינתיים יש לנו ביקושים מכיוונים בלתי צפויים. כיום ישנן 13 מולקולות שזוהו כבעלות פוטנציאל לחיסון לקורונה. לצערי יש לנו רק שתי מעבדות כאלה, שמיועדות לשיבא ולאסותא, אבל כבר הגשנו בקשה לאיחוד האירופי למימון מעבדות נוספות כדי לחקור את הנגיף. במקביל, אנחנו עובדים עם רשות החדשנות במטרה לספק מעבדות נוספות לישראל בתוך מספר חודשים".
שר המדע והטכנולוגיה ח"כ אופיר אקוניס אמר כי "המחקר המדעי הישראלי פורץ גבולות ועכשיו מתגייס כולו לטובת המשבר העולמי. אני מאמין שבישראל יושגו כמה מפריצות הדרך המשמעותיות במאבק הבינלאומי בקורונה ואני גאה בהתגייסות המהירה של מכוני מחקר, בתי חולים וחברות טכנולוגיות לשיתופי פעולה מקומיים וגלובליים בניסיון למצוא חיסון ותרופה לווירוס שמשתק את העולם. נכון, המעבדות הממוזערות שהיו צריכות לייצג את ישראל בחלל לא שוגרו, אבל כנראה שיש להן תפקיד חשוב יותר ומשמעותי יותר כאן ועכשיו. אין לי ספק שהניסוי החשוב הזה עוד ייצא אל החלל, אחרי שיתרום את חלקו לניצחון".