חודש אבוד לאדם, שנה אבודה לאנושות, לפחות בחלל. שנת 2020 אמורה הייתה להיות שנה מרגשת במיוחד בחקר החלל עם שפע חסר תקדים של משימות למאדים וצעדים ראשונים לקראת חזרה לירח, לצד אינטרנט מהחלל וחקר הקוטב הצפוני של השמש. אך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים – ושינתה תוכניות ארוכות טווח.
נכון להיום, כל 17,000 עובדי נאס"א, למעט חריגים המאיישים את מרכזי הבקרה, נמצאים בדרגה 3 בתוכנית ההיערכות של הסוכנות למגפה – ועובדים מהבית. בנוסף, שלושה מרכזים של נאס"א, איימס, מיצ'האוד וסטניס הושבתו כליל (דרגה 4) לאחר שהתגלו בהם מקרי הדבקה. במקביל, מרבית 2,200 עובדי סוכנות החלל האירופית עובדים גם הם מהבית. בנוסף, נמל החלל העיקרי של אירופה, קורו שבגיאנה הצרפתית, הושבת מחשש לבריאותם של אנשי הצוות. ואילו סין, מוקד ההתפרצות הראשונית, חזרה לשגר חלליות.
אז מה צפוי לנו בחודשים הקרובים, ומה נדחה לשנים ארוכות?
תחנת החלל הבינלאומית
בזמן שרוב עובדי נאס"א עובדים מהבית, במרכז בקרת המשימה במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון ממשיכים לעבוד כרגיל. יש דברים שאי אפשר לעשות מהלפטופ בבית, כמו לשמור על תקשורת רציפה עם תחנת החלל הבינלאומית. נאס"א הבהירה כי התחנה נמצאת בעדיפות עליונה מבחינת הסוכנות, וכי לא צפויים שינויים בפעילותה עקב המגפה. השאלה עכשיו היא מה יעלה בגורל המשימות העתידיות לתחנה.
שני קוסמונאוטים ואסטרונאוט אחד אמורים להמריא לתחנת החלל ב-9 באפריל מנמל החלל בייקונור בקזחסטן, על גבי חללית רוסית מסוג סויוז. קזחסטן סגרה את גבולותיה בגלל הקורונה – ועוד לא ברור כיצד אנשי הסגל של נאס"א, וביניהם האסטרונאוט כריס קסידי, יגיעו לאתר השיגור. כך או כך, סוכנות החלל הרוסית, שאחראית על נמל החלל בקזחסטן, הודיעה כי לא תאפשר לתקשורת לסקר את ההמראה.
מכשלה גדולה בהרבה צפויה להגיע שבועיים לאחר מכן, עם חזרתם של האסטרונאוטים ג'סיקה מאיר ואנדרו מורגן האמריקנים והקוסמונאוט אולג סקריפוצ'קה מתחנת החלל הבינלאומית לקזחסטן. שעה ששיגורים לחלל – בטח ובטח שיגורים מאוישים – הם סטריליים, נחיתות מאוישות הן עסק מלוכלך שמצריך צוותים ומגע פיזי רב. אחרי שהייה ממושכת בחלל, אסטרונאוטים לא מסוגלים ללכת בכוחות עצמם, והם צריכים שיחלצו אותם מהקפסולה בלב המדבר. נאס"א לא מסרה פרטים נוספים לגבי היערכותה למבצע.
640px-Soyuz_TMA-18_landing_site_welcome_back.jpg
הצעד הקריטי מבחינת סוכנות החלל האמריקנית יגיע בחודש מאי, אז אמורים להשתגר לתחנת החלל הבינלאומית האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי. השיגור הזה צפוי להיות היסטורי: לראשונה מאז סוף תכנית מעבורות החלל של נאס"א ב-2011, אסטרונאוטים אמריקנים ישוגרו מאדמת ארה"ב. יתרה מכך, תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאסטרונאוטים ישוגרו לחלל על ידי חברה פרטית – ספייס אקס של אילון מאסק. מאסק הנחוש לא מראה בינתיים שום נכונות לעצור את השיגור. באימייל ששלח לעובדי ספייס אקס טען המנכ"ל כי הסיכוי למות בתאונת דרכים גדול יותר מאשר הסיכוי למות מקורונה.
כך או כך, אם ייסגר נמל החלל של נאס"א בקייפ קנוורל כפי שנסגר, למשל, נמל החלל של סוכנות החלל האירופית, האמריקנים יצרכו לבחור בין שתי אפשרויות גרועות מבחינתם: לשגר מקזחסטן, בחלליות תוצרת רוסיה, כפי שהתחייבו שלא ימשיכו לעשות, או להשהות את השיגור הבא לתחנת החלל הבינלאומית.
השלכות על המסע המחודש לירח
אולי המכה הקשה ביותר מבחינת נאס"א היא הקפאת פיתוח ה-SLS, המשגר הכבד החדש, ומעבורת החלל המאוישת אוריון, המורכבת על גבי המשגר. חלקי ה-SLS והאוריון מיוצרים במרכז ההרכבה מיצ'האוד ומרכז החלל סטניס – ששניהם נסגרו עקב מקרי הדבקה של העובדים.
640px-SLS_Core_Stage_at_Michoud_Assembly_Facility.jpg
הפסקת ייצור חלקי המשגר הכבד ומעבורת החלל לא צפויה להשפיע על שיגור הכלים שקיימים כבר, דוגמת טיסת הבכורה הלא-מאוישת ארטמיס 1, שמיועדת לשיגור ב-2021. לעומת זאת, כל עיכוב כזה בקו הייצור פוגע בתוכנית ארטמיס להנחתת אסטרונאוטים על הירח עד לשנת 2024.
התוכנית, שממילא הייתה שאפתנית מבחינת לוחות הזמנים, נסמכת על תפוקה ללא הפסקה מצד מרכזי הייצור מיצ'האוד וסטניס. בקצב הזה, ספק רב אם נראה נחיתה על הירח בשנים הקרובות.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב
נאס"א הודיעה כי העבודה על יורשו המדעי של טלסקופ החלל האבל, שמיועד לשיגור במארס 2021, מוקפאת עד להודעה חדשה. הטלסקופ המשוכלל, ג'יימס ווב, נמצא כעת בחדר נקי במעבדה להנעה סילונית (JPL) בקליפורניה – מדינה שהחל מיום שישי שעבר נמצאת בסגר דומה לזה הישראלי.
השיגורים למאדים
חלון ההזדמנויות לשיגור משימות למאדים נפתח אחת לשנתיים, כששני כוכבי הלכת מתקרבים זה לזה. החלון הבא ייפתח ביולי 2020, אז האנושות הייתה עתידה לשגר למאדים לא פחות מארבעה רכבי חלל, שלוש מקפות, שתי נחתות ומסוק: מארס 2020 של נאס"א, אקסומארס 2020 של סוכנויות החלל האירופית והרוסית, HX-1 של מינהל החלל הסיני והופ מארס – מקפת ראשונה של איחוד האמירויות הערביות.
לפי הערכת המצב שנערכה ב-20 במארס, נאס"א מתעדפת את מארס 2020 על פני משימות אחרות – ובכוונתה לעמוד בלוח הזמנים, גם במחיר דחייה של שיגורים אחרים. המשימה הכוללת את הרובר Perseverance ("התמדה", בתרגום ישיר) ומסוק ראשון מסוגו בשם מארס הליקופטר.
לעומת זאת, כבר ב-12 במארס הודיעו סוכנויות החלל האירופית והרוסית שמשימת אקסומארס 2020 תידחה לאוגוסט 2022, לאחר שהמצב האפידמיולוגי באירופה לא אפשר למומחי המשימה השונים לנסוע למרכזי הפיתוח והבנייה המפוזרים על פני היבשת. המשימה כוללת מקפת ואת הרובר רוזלינד פרנקלין.
640px-Mars_rover_being_tested_near_the_Paranal_Observatory.jpg
איחוד האמירויות הערביות ממשיכים לפי שעה במשימת הופ מארס, שצפויה להשתגר ביולי מיפן, ככל הנראה כדי שהמקפת תגיע למאדים ב-2021 – שנת היובל לעצמאות המדינה.
ואילו במוקד ההתפרצות סין כבר חוזרים בהדרגה לשיגור משימות חלל. ב-19 בפברואר שיגרה המעצמה ארבעה לווייני תקשורת חדשים על גבי משגר ממשפחת הלונג מארץ', ונראה שתעמוד בלוח הזמנים לשיגור ה-HX-1 למאדים בקיץ – המשימה הסינית הראשונה לכוכב הלכת האדום, הכוללת מקפת, נחתת ורובר.
מחפשים מה לעשות בימי הבידוד? למגוון פעילויות, משחקים והרצאות חלל בימי קורונה