שחקנית חדשה בשוק תיירות החלל: חברת ספייס פרספקטיב מבטיחה להטיס תיירים לקצה החלל בכדור פורח. המטרה: לאפשר לאנשים לראות את עקמומיות כדור הארץ ולקבל פרספקטיבה נכונה על מקומנו בין הכוכבים.
הצהרת הכוונות הזאת לא מפתיעה בהתחשב במייסדי החברה. ג'יין פוינטר וטאבר מקלום היו חלק מצוות ביוספרה 2, ניסוי ענק להדמיית כדור הארץ שנועד להכין את האנושות להתיישבות בחלל. פוינטר וטאבר היו במשלחת הראשונה ל"עולם" הסגור הרמטית, וחיו בו מ-1991 ל-1993. הניסוי נתקל בשורה של בעיות, כמו מחסור בחמצן, הכחדת מינים, רעב ופציעה של פוינטר – שחייבה יציאה מהמתקן.
ב-2012, יחד עם החוקר הראשי של משימת ניו הורייזונס לפלוטו ד"ר אלן שטרן ואסטרונאוט נאס"א מארק קלי, ייסדו פוינטר וטאבר את חברת וורלד וויו. החברה מפעילה בלון לא מאויש בשם סטרטולייט (הלחם מילים של סטרטוספרה ולוויין, satellite) לגבהים של עד 30 ק"מ מפני הים. הבלונים של וורלד וויו מספקים שירות בעיקר לממשלות ולחברות המעוניינות בצילומים מגובה רב.
לא מרחפים בחלל, אבל מקבלים פרספקטיבה על הארץ
כעת, פוינטר וטאבר מתכננים בלון חלל חדש בשם ספייסשיפ נפטון – שעתיד לשאת תיירים לקצה החלל. שלא כמו חברות הזנק אחרות לתיירות חלל, כמו וירג'ין גלקטיק ובלו אוריג'ן, ספייס פרספקטיב מציבה לעצמה יעד צנוע בהרבה: נוסעי הספייסשיפ נפטון לא יגיעו לחלל ממש, וכך לא יחושו את השפעות המיקרו-כבידה, אבל יזכו לחזות בכדור הארץ כמערכת אחת סגורה בין הכוכבים, מגובה של 30 ק"מ. לשם השוואה, מטוסי נוסעים לרוב טסים בגובה 11 ק"מ.
כדורים פורחים שמיועדים לעלות לגבהים אינם המצאה חדשה (הדוגמא המפורסמת ביותר הם בלונים לחיזוי מזג האוויר). עם זאת, פחות מ-20 אנשים השלימו עד כה טיסה בבלון כזה – הרבה פחות ממספר האנשים שהשלימו טיסה בחללית.
בוורלד פרספקטיב מבטיחים לשאת טייס ושמונה נוסעים לטיול בן שמונה שעות, מתוכן שעתיים בקצה החלל, בבלון דקיק ומלא בהליום. עוד מבטיחים בחברה שהבלון יהיה מצויד בבר, בשירותים ובאינטרנט מהיר (כדי לשלוח את התמונות לחברים). בתום הטיול, הבלון ינחת במים – שם ספינה ייעודית תאסוף את נוסעיו.
אמנם כבר עכשיו ניתן לשמור מושב על הספייסשיפ נפטון, אבל יש לזכור שטיסת הניסוי הראשונה של ספייסשיפ נפטון, בשלב זה עדיין לא מאוישת, מתוכננת רק ל-2021. בחברה מעריכים כי מחיר הטיסה בבלון יהיה כמחצית ממחיר הטיסה התת-מסלולית, כלומר טיסת חלל שאינה משלימה מסלול הקפה סביב הארץ, של וירג'ין גלטיק – המתומחרת היום ל-250,000 דולר.
640px-Virgin_Galactic_SpaceShipTwo__Unity__rollout_19Feb2016,_FAITH_hangar,_Mojave,_California.jpg
חמים על החלל? חדשות טובות
כמובן, יהיו אנשים שלעולם לא ייוותרו על החלום של הטיסה בחלל ממש – לרבות הריחוף במיקרו-כבידה – והם ישמחו לדעת שחברת וירג'ין גלטיק השלימה בשבוע שעבר טיסת ניסוי שנייה בנמל החלל החדש שלה בניו מקסיקו.
ב-25 ביוני המריא המטוס המיוחד וייט נייט 2 לגובה 15.5 ק"מ, ואז שחרר את החללית ספייס שיפ 2 המחוברת אליו. החללית דאתה בהצלחה למסלול הנחיתה. לדברי החברה, מטרת הניסוי הייתה לבדוק את יכולת כלי הטיס לעמוד במהירויות גבוהות – כאשר החללית הגיעה למאך 0.85 במהלך הנחיתה.
ב-2014, חללית מסוג ספייס שיפ 2 התפרקה באוויר עקב טעות אנוש. בתאונה נהרג אחד מטייסי הניסוי והטייס השני נפצע קשה. התאונה היוותה מכה קשה לתעשייה הצעירה של תיירות חלל, אבל וירג'ין גלקטיק מיהרה להתאושש עם שיא היסטורי: ב-2018 חללית של החברה מסוג ספייס שיפ 2 השלימה טיסה תת-מסלולית ראשונה. החללית הגיעה לגובה 82.7 ק"מ מגובה פני הים – מה שהופך את שני טייסיה לאסטרונאוטים רשמיים לפי ההגדרה האמריקנית (בשאר העולם החלל החיצון מוגדר לפי קו קרמן, כלומר בגובה 100 ק"מ מעל פני הים).
הניסוי שנערך בשבוע שעבר היה ניסוי דאייה, כלומר ניסוי בגובה נמוך שלא כלל את הפעלת מנועי החללית עצמה. כעת, אחרי ניסוי מוצלח שני, החברה אומרת שהיא מוכנה לשוב לטיסות ממונעות – בתקווה להציע טיסות מסחריות בתחילת השנה הבאה.