האם שדונים רוקדים גבוה מעל העננים של צדק? הגשושית ג'ונו של נאס"א, שמקיפה את מערכת צדק מאז 2016, קלטה את מה שנראה כשדוני ברקים או כאֵלְפים, הבזקי אור טעונים חשמלית באטמוספרה העליונה של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש. אם אכן מדובר בשדונים או באלפים (באנגלית הם נקראים Sprite ו-ELVES, בהתאמה), זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שאותם הבזקי אור בהירים, מהירים ובלתי צפויים מתגלים מחוץ לכדור הארץ. הממצאים החדשים התפרסמו בכתב העת Journal of Geophysical Research: Planets.
שדונים, או שדוני ברקים, הם התפרקויות חשמליות המתרחשות גבוה מעל לענני סופה, כלומר מעל לברקים סטנדרטיים, בגובה של בין 50 ל-90 ק"מ מפני הים, כאשר אלפים מופיעים בגובה של עד 100 ק"מ. כפי הנראה, האדם הראשון שראה שדונים היה ההיסטוריון הגרמני יוהאן גאורג אסטור ב-1730, שעה שניסה לכתוב ספר על גיאוגרפיית גרמניה. אסטור טיפס עם סוסו על הר גבוה מאוד, כשהוא משקיף מלמעלה על ענן סופה. להפתעתו, ראה ברקים נורים מהענן מעלה, כלפי הרקיע – במקום כלפי הקרקע.
השדונים הללו תועדו לראשונה ב-1989, כשנלכדו בטעות בסרטון של מדענים מאוניברסיטת מינסוטה. אמנם שדונים רבים תועדו מאז מהארץ, מהאוויר ומהחלל – אבל טבעם נותר חמקמק למדי. כפי הנראה, השדונים שונים מאוד מהברקים, והם קרובים יותר בטבעם לתופעת זוהר הקוטב.
שדון ברקים נוצר כאשר ברק בעל מטען חיובי (כ-5% מסך כל הברקים) משתחרר לאדמה, ואילו בחלקו העליון של הענן נמצא מטען שלילי. ברגע שחרור המטען החיובי מלמטה נוצר שדה חשמלי שלילי ועוצמתי מעל הענן, שמיינן אטומים של חנקן באטמוספרה העליונה – תהליך שפולט פוטונים בצבעים של אדום וכתום. שדוני ברקים אורכים שברי שניות בלבד, כלומר נעלמים הרבה לפני שמספיקים למצמץ, אבל הם מתפשטים על אזור של בין 24 ל-49 ק"מ ומזכירים בצורתם מדוזות ענק. אלפים נוצרים באופן דומה ואורכים הרף עין דומה, אבל מתפשטים באטמוספרה של כדור הארץ עד כדי קוטר של 320 ק"מ – ונראים כמעין טבעת של גז בכיריים.
מדענים צפו ששדונים או אלפים ירקדו גם באטמוספרה האדירה של צדק, אבל עצם קיומם נותר תיאורטי עד קיץ 2019, אז חוקרים שעובדים עם נתוני הספקטרוגרף העל-סגול שעל סיפון ג'ונו גילו פליטת UV בהירה וצרה שהופיעה ומיד נעלמה.
בעקבות התגלית המקרית, חוקרי המשימה נברו בנתונים ומצאו לפחות 11 הבזקים דומים שנקלטו בחיישן של ג'ונו. כל ההבזקים אירעו באזור של כוכב הלכת המועד לסופות רעמים וברקים, אבל בגובה של כ-300 ק"מ מעל רוב הברקים שנוצרים בצדק – כלומר בדיוק בשכבת ענני המים של צדק. כאן בכדור הארץ, שדונים ואלפים נראים אדמדמים בשל האינטראקציה של השדה החשמלי עם החנקן באטמוספרה העליונה. האטמוספרה העליונה של צדק לעומת זאת מורכבת בעיקר ממימן, כך שהם שהשדונים והאלפים נראים כחולים או ורודים.
כעת, אחרי שהבינו איפה למצוא אותם, צוות המחקר של ג'ונו מקווה ללכוד שדונים ואלפים נוספים, בתקווה שהשוואת התופעה בכדור הארץ ובצדק תשפוך אור על הפעילות החשמלית בשתי האטמוספרות. לישראלים קשר מיוחד עם חקר השדונים. בזמנם הפנוי, אילן רמון ז"ל וחבריו במעבורת החלל קולומביה צילמו שדוני ברקים מהחלל כשהמחקר בתחום עוד היה בחיתוליו. לזכרו של רמון הקימו פרופ' יואב יאיר ופרופ' קולין פרייס את צוות "אילן" לתיעוד השדונים.