קבלו את המלך הבלתי מעורער של מערכת השמש, כוכב הלכת הגדול מבין שמונת כוכבי הלכת הקלאסיים, החמישי במרחקו מהשמש אחרי חמה, נגה, ארץ ומאדים. בעוד ארבעת כוכבי הלכת הקרובים לשמש עשויים בעיקר סלע, צדק מורכב בעיקר מגז והוא עצום בגודלו. לו היה כדור הארץ בגודלו של דובדבן, צדק היה נראה לעומתו בגודל אבטיח! צדק גם מאסיבי הרבה יותר מכדור הארץ, ולמעשה מסתו היא פי 2.5 מזו של כל כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש גם יחד. כדור הארץ לבדו היה נכנס למעלה מ-1,300 פעמים בצדק. דמיינו את זה:
אבל... מה זה אומר בעצם, שצדק עשוי ברובו גז? אחת המשמעויות לכך הינה שלצדק אין קרקע מוצקה כי אם שכבות של גז דחוס עד מאוד. הליבה שלו מוצקה ועשויה להכיל מימן מטאלי (צורה דחוסה מאוד ומוצקה של מימן), אולם רובו המוחלט של כוכב לכת גזי זה מורכב משכבות של מימן המצוי במצב דחוס מאוד בעומק כוכב הלכת, ופחות דחוס ככל שמתרחקים מליבתו ועד לאטמוספירה שלו. אם כן, מובן שאין אפשרות לנחות על פני צדק, שכן אין לו למעשה פני שטח במובן המקובל.
מהו הכתם האדום על יופיטר?
מבט על האטמוספירה של צדק מגלה לנו לא מעט על אופייה הסוער. אחד מהמאפיינים הבולטים המופיעים מעל אטמוספרה זו זכה לכינוי "הכתם האדום הגדול". השם שלו די מאפשר לנחש איך הוא נראה אבל הוא לא ממש ממחיש עד כמה הוא מפלצת. הכתם הזה, אשר גודלו יותר מכפול מגודל כדור הארץ כולו, הוא למעשה סערה אדירה המתרחשת על צדק כבר מאות שנים. הסערה נראית ככתם עגול ממבט על, ממש כשם שסערות על פני כדור הארץ נראות במבט מהחלל.
הכתם האדום הגדול מוכר לאסטרונומים מזה שנים שכן ניתן לראותו בטלסקופ פשוט יחסית מכדור הארץ. אולם תצפיות מתקדמות, שנערכו בין היתר על ידי חלליות מחקר שנשלחו אל עבר צדק, חשפו כי האטמוספרה שלו זרועה בעוד סערות רבות אך קטנות יותר, וכן שמשתוללות עליו סערות המגיעות למהירות של מאות קמ"ש!
jupiter_eye.jpg
99% מצדק עשוי משני גזים בלבד – מימן והליום - אותם חומרים שמהם עשויים השמש שלנו. האחוז הבודד הנותר הוא מה שתורם לצדק מגוון של יסודות אחרים. אחד מן היסודות הללו, הקיים בשיעור מזערי בלבד, הינו גז הניאון. כן, אותו ניאון שבמנורות של שלטי החוצות. כמות מזערית זו של ניאון על פניו של צדק אחראית אולי לאחת התופעות המרהיבות במערכת השמש: גשם של ניאון. כך עולה ממחקרים שבחנו את הרכב ואופי השכבות בעומק כוכב הלכת. ולא רק גשם של ניאון, אלא גם הליום - אותו חומר שאנחנו ממלאים בלונים הצפים באוויר. בתנאים מסוימים יכולים גזים אלה לזרוח באור כתום אדמדם. ועכשיו דמיינו גשם הזורח באורן של מיליוני טיפות הניאון-הליום שבו.
